אפילפסיה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים

תוכן עניינים
אפילפסיה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים

מה הקשר בין מחלת הנפילה (אפילפסיה) לרישיון הנהיגה שלנו?

כדי להבין את ההקשר בין אפליפסיה לרישיון נהיגה, נבדוק תחילה מה זה בכלל אפילפסיה. 

כפיון היא המילה העברית לתיאור התקף אפילפסיה. יש בעולם כ-65 מיליון חולי כפיון . מתוכם כ-45,000 חולי כפיון מבוגרים בארץ. התקף אפילפטי יכול להתבטא בתנועות לא רצוניות, בהפרעות בתחושה, בהפרעות במחשבה ועוד. ההתקף יכול לכלול שינוי במצב ההכרה ויכול שלא. ההתקפים משתנים מחולה לחולה ותלויים במיקום הפעילות החשמלית הלא מבוקרת במוח.

ברוב המקרים, לא ידועה הסיבה להתקף ואין כל דרך לצפות את הופעות. אפילפסיה מאופיינת בסיכון לאירועים חוזרים לתקופה ממושכת. מכאן, הסיכון לחולי אפילפסיה בנהיגה הוא מובן מאליו. תפקידו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא לנטרל את הסיכון הנשקף מנהג כזה או אחר בשל בעיה רפואית כגון זו. 

האם כל התקף עלול ליצור בעיה עם רישיון הנהיגה?

חשוב לציין שלא כל התקף יאובחן כהתקף אפילפסיה. האבחון חשוב מאוד לצורך קביעת המכון הרפואי והמלצתו הרפואית לנהיגה. המרב"ד בוחן מספר שיקולים בבואו לקבל החלטה בעניין כמו לדוגמה, האם החולה מאוזן? הסיכון לתאונת דרכים אצל חולי אפליפסיה לא מאוזנים גבוה פי שניים מאשר אלה ללא כפיון.

כמו כן, הסיכון גדול יותר אצל נהגים שלא מקפידים ליטול תרופות כנדרש או אצל נהגים שבוחרים לנהל אורח חיים שאינו מתאים לחולי אפילפסיה – נחשפים באופן תדיר לגורמים מעוררי התקף כגון חוסר שינה, צריכת אלכוהול וכדומה. בשל ההשלכות הקשות הנובעות מהאבחנה של מחלת האפילפסיה, המערכת הרפואית לא ממהרת לאבחן התקף בודד כאפילפסיה אך אם ניתנה אבחנה כזו קשה עד מאוד לבטלה. 

נהגים מקצועיים (רכבים ציבוריים ומסחריים) ואפילפסיה

בקרב נהגים מקצועיים הסיכון לתאונה גדול יותר מעצם תפקידם. הם נדרשים לנהוג שעות רבות יותר והפוטנציאל לפגיעה בנוסעים נוספים גבוה אף הוא מטבע הדברים ולכן המכון הרפואי מחמיר בדרישות בבואו להמליץ על רישיון מקצועי.

חובת דיווח

חשוב לציין, קיימת חובת דווח לכל מקרה הנחשד כאפילפסיה. הרופא המטפל מחויב לדווח על כל התקף שעלול לפגוע בכושר הנהיגה של הנהג.

מאחר וישנם סוגים שונים של התקפים, המכון הרפואי גיבש נהלים כיצד יתייחסו לכל מקרה ומתי קמה חובת דיווח למכון הרפואי. נהלים אלו משתנים בהתאם לסוג ההתקף (לפי האבחנה שניתנה) ולסוג הרישיון המבוקש.

הגבלות, בדיקות ומשך הזמן – כיצד אלו משפיעים על החלטת המכון הרפואי?

המכון הרפואי בוחן כל מקרה שמגיע אליו לגופו. ברוב המקרים, ישנה חובת דיווח והמכון מקבל את הדיווח מהרופא המטפל. תחילה, על המכון הרפואי לבדוק כיצד בדיוק אובחנה הבעיה. האם מדובר בהתקף בודד או מספר אירועים חוזרים?

התקף בודד שלא אובחן כאפילפסיה

לרוב, המכון הרפואי ימליץ להמתין פרק זמן מסויים מההתקף האחרון לפני שייתן המלצתו לאפשר לחולה רישיון נהיגה. לאחר פרק הזמן (שמשתנה בהתאם לדרגת הרישיון המבוקש), ישלח הנהג לבדיקות וההחלטה הסופית תינתן לאחר שיתקבלו תוצאות הבדיקות. בדיקות רלוונטיות לאפילפסיה יכולות להיות – EEG בשינה ובערנות, הדמיה ועוד. כמו כן, המרב"ד יוודא שאין תולדות של מחלה או חבלה המערכת העצבים המרכזית ושאין הפרעה נוירולוגית מוקדית. אם הנהג מבקש רישיון מקצועי תידרש אף חוות דעת נוירולוג. 

התקף שאובחן כאפילפסיה

לאחר פרק זמן של 12 חודשים, לפחות, ללא התקף

ניתן לשקול רישיון לרכב פרטי בכפוף לקבלת חוות דעת נוירולוג ובתנאי שהטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.

לרישיון נהיגה ברכב מסחרי/משא/מלגזה

לאחר 5 שנים, לפחות, ללא התקף ישקלו מתן רישיון בכפוף לקבלת חוות דעת נוירולוג, טיפול תרופתי מתאים ומאוזן או שהנהג ללא טיפול לפחות שנתיים ושאין הפרעה קוגניטיבית

לרישיון נהיגה ברכב ציבורי/חירום/אוטובוס/אמבולנס לא מתאים לרישיון נהיגה

המרב"ד לא ייתן המלצה לרישיון במקרה זה.

רישיון למונית

רישיון למונית ניתן לשקול לאחר פרק זמן של 10 שנים לפחות ללא התקף, עם טיפול מותנה בהערכת נוירולוג או לפחות 5 שנים ללא טיפול.

לאחר ניתוח לטיפול בהתקפים אפילפטיים 

 במקרה כזה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים דורש פרק זמן של 12 חודשים לפחות לאחר הניתוח – בתום פרק זמן של 12 חודש ללא התקפים ישקול המכון להמליץ על רישיון נהיגה בכפוף לחוות דעת נוירולוג ואם ניתן טיפול מתאים.

רישיון נהיגה מסחרי

לרישיון נהיגה ברכב מסחרי רק לאחר פרק זמן של 5 שנים, לפחות, ממועד הניתוח ישקול המרב"ד המלצה לרישיון בכפוף לחוות דעת נוירולוג אפילפטולוג ואם ניתן טיפול מתאים או ללא טיפול לפחות בשנתיים אחרונות ואם אין הפרעה קוגניטיבית.

לרישיון נהיגה ברכב ציבורי

כמו אוטובוס – אינו מתאים לרישיון נהיגה.

מונית

המרב"ד ישקול לאחר פרק זמן של 10 שנים לפחות ללא התקף עם טיפול, מותנה בהערכת נוירולוג או לפחות 5 שנים אחרונות ללא טיפול.

התקפים המתרחשים בשינה בלבד

לאחר התקף בודד ניתן לשקול המלצה לרישיון נהיגה בהתאם למגבלות שנקבעו בהתקף שאובחן כאפילפסיה.

לאחר התקפים חוזרים המתרחשים בשינה בלבד או מייד לאחר התעוררות המרב"ד ידרוש זמן המתנה של  36 חודשים לפחות של יציבות המצב הקליני ובכפוף לקבלת חוות דעת נוירולוג.

לרישיון נהיגה ברכב מסחרי

לאחר פרק זמן של 5 שנים לפחות ללא התקף ניתן לשקול המלצה לרישיון נהיגה בכפוף לחוות דעת נוירולוג ואם ניתן טיפול מתאים ומאוזן.

לרישיון נהיגה ברכב ציבורי

מונית לאחר פרק זמן של 10 שנים לפחות  ללא התקף, עם טיפול, מותנה בהערכת נוירולוג, או לפחות 5 שנים אחרונות ללא טיפול. אוטובוס לא מתאים לרישיון נהיגה.

שינוי תורפות או שינוי במינון התרופות

בתום 3 חודשים של טיפול תרופתי מיוצב, לאחר ששונה, ישקול המרב"ד המלצה רפואית לרישיון נהיגה לאחר קבלת חוות דעת נוירולוג.

לרישיון נהיגה ברכב מסחרי

לאחר פרק זמן של 5 שנים לפחות ללא התקפים ופרק זמן של שנה לפחות ליציבות הטיפול התרופתי ששונה ובכפוף להערכת נוירולוג. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא ימליץ על מתן רישיון נהיגה על מונית או אוטובוס.

חזרת התקפים לאחר שינוי תרופתי או הפסקת טיפול

לאחר פרק זמן של 3 חודשים לפחות, ללא התקף או  שנה לפחות ללא טיפול תרופתי וללא התקף –

ישקול המרב"ד המלצה רפואית לרישיון נהיגה לאחר שתתקבל הערכת נוירולוג על מצבו ותפקודו של הנהג. 

לרישיון נהיגה ברכב מסחרי

לאחר פרק זמן של 5 שנים לפחות ללא התקף ובטיפול תרופתי מאוזן ולאחר קבלת הערכת נוירולוג אפילפטולוג על מצבו ותפקודו של הנהג. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא ימליץ על מתן רישיון נהיגה על מונית או אוטובוס.

פרכוסים קלים חלקיים עם אאורה (תחושה מקדימה) או תחושה סנסורי – נאורלית מקדימה

המכון הרפואי ישקול להמליץ על רישיון נהיגה אם סוג התקפים לא השתנה במשך 12 חודשים אחרונים ובתנאי שאין מעורבות של גפיים בסימני ההתקף. המרב"ד יבדוק שאין הפרעות קוגניטיביות וידרוש הערכת נוירולוג על מצב ותפקוד הנהג.

לרישיון נהיגה ברכב מסחרי

לאחר 5 שנים לפחות ללא התקף עם טיפול תרופתי מאוזן ואם אין הפרעה קוגניטיבית, תידרש הערכת נוירולוג על מצב ותפקוד הנהג.

לרישיון נהיגה ברכב ציבורי

לאחר 10 שנים לפחות ללא התקף, אם אין הפרעה קוגניטיבית ולאחר קבלת חוות דעת נוירולוג על מצבו ותפקודו של הנהג.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ואפילפסיה 

כפי שפורט בהרחבה במאמר זה, התייחסותו של המרב"ד אל חולי אפליפסיה משתנה בהתאם לדרגת הרישיון המבוקש וכתלות באבחנה הרפואית. בבקשת רישיון לרכב פרטי הדרישות מקלות יותר מאשר בקשות לרישיון על רכב ציבורי או מסחרי.

אם חלילה חוויתם התקף כלשהו והועבר בעניינכם דיווח למכון הרפואי והמכון המליץ לפסול את רישיונכם, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין תעבורה הבקיא בתחום בכדי לבדוק אפשרות לערער על החלטת המרב"ד. לא פעם נופלות טעויות הנוסעות מאבחון לא נכון או לא מדוייק. עורך דין תעבורה מנוסה ידע לבדוק האם ניתן לשנות את רוע הגזירה ע"י הגשת ערר לוועדה הרפואית בתל השומר. 

עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

עורכת דין יערית אוליאל עוסקת בתחום התעבורה ומלווה נהגים בכל התהליך מול המרב"ד. חשוב לזכור, לא בכל מצב נכון יהיה לפעול לשינוי המלצת המכון הרפואי. אם באמת קיים חשש לסיכון בנהיגה, מומלץ להמתין את פרק הזמן הנדרש בטרם תוגש בקשה מחודשת. לייעוץ והכוונה בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הנכם מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ עם עורכת דין יערית אוליאל. כדאי להצטייד בכלל המסמכים הרפואיים הקשורים לנושא בכדי לקבל ייעוץ נכון ומדוייק.

עו"ד יערית אוליאל
עו"ד יערית אוליאל

עורכת דין יערית אוליאל החלה את דרכה המקצועית כמתמחה בפרקליטות הפלילית. בהמשך דרכה עבדה כסנגורית בתחום התעבורה וצברה ניסיון מעשי בייצוג חשודים ועצורים בתיקי תעבורה, תאונות דרכים ונהיגה בשכרות.

כיום עורכת דין אוליאל מנהלת משרד עורכי דין תעבורה, משמשת כמרצה בתחום התעבורה לבני נוער ולעורכי דין צעירים מטעם לשכת עורכי הדין וחברה בועדת התעבורה. לאורך השנים צברה ניסיון מקצועי עשיר בייצוג נהגים בבתי המשפט, במשרדי הרישוי ובמכון הרפואי לבטיחות בדרכים. צוות המשרד מונה בוחן תנועה ותיק ומקצועי יוצא משטרת ישראל.