למה לא כדאי לסרב לבדיקת שכרות? צפה לכתב אישום על נהיגה בשכרות

סעיף 64 ב(א1) לפקודת התעבורה קובע:

"שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו."

סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה מחייב את השוטר להסביר לנהג שנעצר לבדיקת שכרות את מטרת נטילת הדגימה ולבקש ממנו את הסכמתו לביצוע בדיקת שכרות לאחר שהסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב לבצע את הבדיקה:  

"(ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד."

סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה מסביר את ההשלכות של הסירוב לבדיקת שכרות:

"(א) סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) להגדרה "ממונה על הרכב" שבסעיף 64ב, לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור באותו סעיף, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3)".

סעיף זה יוצר חזקה לפיה, מי שמסרב לבדיקת שכרות ייחשב כשיכור בעיניי החוק, ועליו הנטל להוכיח אחרת. 

בחירת סוג בדיקת השכרות

לעיתים קרובות, נהגים שנעצרים לבדיקת שכרות מבקשים מהשוטר לבצע בדיקת דם במקום בדיקת ינשוף. יובהר – בחירת סוג הבדיקה נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של השוטר הבודק.  אם הנהג יסרב לביצוע בדיקת ינשוף, סירוב זה יקים נגדו את החזקה שנהג בשכרות. הסכמת הנהג לבצע בדיקות מסוג אחר כמו בדיקת דם או בדיקת שתן לא יועילו. 

ביצוע בדיקת הינשוף

בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם כי הנשיפה למכשיר הינשוף היא בדיקה פשוטה ומי שמבצעה בתום לב לא צפוי להיכשל. אם הנהג נושף למכשיר הינשוף כמות שאינה מספקת והינשוף לא מצליח בשל כך לספק תוצאות מדידה, הדבר יעלה כדי סירוב הנהג לבצע בדיקת שכרות. בתי המשפט מתייחסים לכך כאל מצג שווא ולכן לא מייחסים לניסיונות הנשיפה הסכמה אמיתית לביצוע הבדיקה. 

זיכוי נהיגה בשכרות

במקרה שלהלן זוכה הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה. לאחר הזיכוי, המדינה ערערה על הכרעת הדין ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והרשיע את הנאשם.

הנהג נעצר לבדיקת שכרות ובשיחתו עם השוטר הודה כי שתה חצי כוס בירה. הנהג ביצע בדיקת נשיפון שהראתה כי יש אינדיקציה לשכרות. השוטר ביצע לנהג בדיקת מאפיינים אותה עבר הנהג בהצלחה אך התרשמות השוטר היתה כי הנהג מצוי תחת השפעת אלכוהול קלה וכי ריח קל של אלכוהול נודף מפיו. לכן עוכב הנהג לבדיקת ינשוף. הנהג הסכים לבצע את הבדיקה ונשף למכשיר הינשוף 9 פעמים.

בכל הפעמים התקבלה תוצאה "נפח נשיפה לא מספיק". כשנשאל ע"י השוטרים מדוע הוא מסרב לבצע את הבדיקה טען כי המכשיר לא מסתדר לו. הנהג לא טען בפני השוטרים שהוא סובל מהפרעות נשימה ולכן לא מצליח לבצע את הבדיקות.

בית המשפט קבע כי לא השתכנע שהנהג הכשיל במכוון את בדיקת הינשוף. בית המשפט קבע כי ניסיונות הנשיפה דווקא מלמדים על שיתוף פעולה מצדו. בנוסף קבע בית המשפט שהאינדיקציות שתוארו לעיל (כשלון בדיקת הנשיפון, ריח אלכוהול מהפה והתרשמות השוטר שהנהג מצוי תחת השפעה קלה), מחזקות את המסקנה שאין להפעיל במקרה זה את החזקה שבדין.

העובדה כי בדיקת הנשיפון נכשלה לא מעידה על ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג ולא נמצאו שום אינדיקציות משמעותיות אחרות המעידות כי הנאשם נהג בשכרות. בית המשפט השתכנע שהנהג לא הצליח לנשוף כמו שצריך בשל סיבה רפואית ממנה סבל, זאת, על אף שלא הוצגו בפניו מסמכים רפואיים המעידים על כך. בית המשפט זיכה את הנהג מעבירת הנהיגה בשכרות. המדינה הגישה ערעור.

הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות מכח סירוב

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וקבע כי הגישה של בית המשפט שזיכה את הנאשם עלולה לרוקן מתוכן את החזקה שקבוועה בחוק לפיה מי שמסרב לביצוע בדיקה ייחשב לשיכור. בית המשפט המחוזי קבע כי מספר ניסיונות כושלים לביצוע בדיקות נשיפה לא מלמדים על שיתוף הפעולה של הנהג הנבדק, אלא ההיפך. שיתוף הפעולה נלמד רק אם נתן הנהג דגימות נשיפה תקינות שמאפשרות למכשיר הינשוף למדוד את ערכי האלכוהול באוויר הנשוף. כישלון במספר ניסיונות יזקפו לחובת הנהג הנבדק ויעידו כי מדובר בהכשלה מכוונת. 

בית המשפט קבע שבמצב דברים זה אי אפשר לדרוש מהמאשימה להוכיח בראיות שהנבדק מסרב בצע את הבדיקות כראוי (מעבר לכישלון הבדיקות) מאחר וזהו נטל שהיא לא תוכל לעמוד בו.

בית המשפט המחוזי נתן משקל רב לעובדה שהנהג הנבדק לא טען בפני השוטרים בזמן אמת כי הוא סובל מבעיות נשימה ולכן לא מצליח לבצע את הבדיקה. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי כישלון הבדיקות עולה כדי סירוב הנהג לביצוע בדיקת שכרות, סירוב המקים את חזקת השכרות – אותה לא הצליח הנאשם להפריך.בית המשפט המחוזי הרשיע את הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות.

חשיבות הייצוג ע"י עו"ד תעבורה

על אף שבתי המשפט קבעו לא מעט פעמים כי ניתן לצלוח את בדיקת הינשוף בקלות יש בהחלט לא מעט אנשים שלא יצליחו לנשוף ליטר וחצי אוויר לפחות בעוצמה ובזרם המספיקים לקבלת תוצאה. סיפור ידוע בקרב עורכי דין תעבורה הוא שבאחת ההשתלמויות שארגנה לשכת עורכי הדין הביאה המשטרה את מכשיר הינשוף להתרשמות. אחת השופטות ביקשה לנסות את המכשיר והפלא ופלא – המכשיר קבע שאין מספיק נפח נשיפה. עורך דין תעבורה ידע לבחון את כלל הסיבות האפשריות לכשלון הבדיקה.

עורך דין נהיגה בשכרות

יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות שיכולות לגרום לכך. כשלים טכניים במכשיר, תחזוקה לקויה וכיוצא באלה יכולים בהחלט לסייע להגנת הנהג. עורך דין נהיגה בשכרות חייב תמיד לדרוש הוכחות לתקינותו של מכשיר הינשוף הספציפי. לא די בביקורת תקופתית. על עורך הדין לבדוק היטב את ההסטוריה של מכשיר הינשוף ואת כלל הטיפולים והתיקונים שבוצעו במכשיר קודם לביצוע הבדיקה לנהג. כמו כן, תפקידו של עורך דין נהיגה בשכרות להטיל ספק  במיומנות של מפעיל הינשוף. 

זיכרו אם תסרבו לבצע בדיקת ינשוף, יוגש נגדכם כתב אישום על נהיגה בשכרות. עו"ד יערית אוליאל, עו"ד נהיגה בשכרות ממליצה להסכים לבדיקת ינשוף בכל מצב. עורך דין נהיגה בשכרות יוכל לבדוק אם השימוש בינשוף נעשה לפי הכללים, החוקים ובהתאם להוראות היצרן. לעורכת דין יערית אוליאל ניסיון רב בייצוג נהגים בנהיגה בשכרות.