עבירת הנהיגה בשכרות – עבודת הסנגור

תוכן עניינים

מרבית הנהגים יודעים כי עבירת הנהיגה בשכרות היא עבירה חמורה ונהג המורשע בביצוע עבירה זו צפוי לפסילת רישיון הנהיגה שלו לתקופה בת מינימום שנתיים. כך קבוע בחוק. על כן, לא פעם נשאלת השאלה – אם נהג נמדד ע"י מכשיר הינשוף והתקבלה תוצאה המעידה על שכרות, איך יכול לעזור עו"ד תעבורה?

במאמר זה תודגם על קצה המזלג עבודת הסנגור בתיקי נהיגה בשכרות. על קצה המזלג, ניתן לומר שעורך דין תעבורה העוסק בתיקי נהיגה בשכרות יכול להביא להמתקת העונש כך שרישיונו של הנהג יפסל לתקופה קצרה משמעותית משנתיים ולעיתים, במקרים המתאימים, ניתן אף להביא לזיכוי הנהג מעבירת הנהיגה בשכרות.

הצצה לעבודת הסנגור

שלב א' – קבלת התיק

כשעו"ד תעבורה מקבל לידיו טיפול בתיק נהיגה בשכרות עליו לפעול תחילה לקבלת מלוא חומר הראיות. יש לציין שאין מדובר בעניין של מה בכך. משטרת ישראל לא ששה לשתף פעולה עם הסנגורים ולא מעבירה את כלל החומרים הנדרשים בנקל. דרך כלל, המשטרה מעבירה לעורך הדין את עיקרי חומר הראיות בלבד. כאן, ישנה חשיבות רבה למומחיותו של עורך הדין בתחום. אם עוה"ד אינו עוסק בתיקי נהיגה בשכרות דרך קבע, אין לו כל דרך לדעת שעליו לדרוש לידיו חומרי ראיות נוספים אשר מצויים בידי המשטרה ויכולים לסייע להגנה על הנאשם. החומרים אותם "מסתירה" המשטרה מעורכי הדין הם חומרים הנוגעים לאופן הטיפול במכשיר הינשוף. יוסבר כי ע"מ שניתן יהיה להרשיע נהג על סמך בדיקת הנשיפה שנעשתה לו באמצעות מכשיר הינשוף, המשטרה צריכה להוכיח שהמכשיר מטופל ומתוחזק בהתאם להוראות היצרן. אם לא כן, הדבר עולה כדי כשל חמור היכול לעיתים להביא אף לזיכוי הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות. שימו לב שהחובה על המשטרה להוכיח זאת קמה רק אם הסנגור יטען בתשובתו לכתב האישום כי המכשיר לא טופל כראוי ולכן הבדיקה אינה מהימנה.

שלב ב' – בדיקת המסמכים

רק לאחר שכלל החומר מונח בפני עורך הדין, יתחיל עורך הדין בבדיקת כלל המסמכים והראיות במטרה לאתר כשלים בעבודת השוטרים. תחילה, יבדוק עוה"ד אם עיכוב החשוד בביצע עבירת הנהיגה בשכרות נעשה כדין. בהמשך יבדוק עוה"ד האם השוטרים דאגו לכלל התנאים הנדרשים לביצוע הבדיקה לרבות, אך לא רק:

  • האם מפעיל הינשוף ביצע את כלל הבדיקות הנדרשות להפעלת המכשיר כראוי הן בתחילת המשמרת והן בסופה? על המפעיל לבצע למכשיר הינשוף בדיקת דליפה, בקרת כיול יומי ונשיפה עצמית. המפעיל חייב לתעד ביומן ההפעלה את ביצוע הבדיקות.
  • המפעיל חייב לוודא שמספר הצילינדר שטבוע על גליל הגז תואם למספר הצילינדר שרשום בתעודה המצורפת לגליל הגז.
  • האם מפעיל הינשוף וידא שהנהג החשוד לא אכל, לא שתה, לא הקיא, לא גיהק (לא עשה "גרעפס" בשפת העם), לא עישן וכן לא החדיר חומרים כלשהם לפיו או לאפו 15 דקות לפחות לפני ביצוע הבדיקה.
  • המפעיל חייב לוודא שנעשה שימוש בפיה חדשה בכל נשיפה.
  • האם מכשיר הינשוף טופל ותוחזק כראוי ע"י המשטרה, האם תקלות תוקנו בהתאם לנהלים והאם המכשיר עבר ביקורת תקופתית כנדרש.
  • המפעיל חייב לתעד את כל פעוליותיו בכתב בהתאם לנהלים. על המפעיל לשמור ולצרף לתיק המשטרה כל פלט שיופק ע"י המכשיר, אף אם מדובר בפלטים המעידים על כישלון הבדיקה לרבות נשיפות פסולות.

הנה מספר דוגמאות לטפסים שמפעיל הינשוף חייב למלא

שלב ג'

לאחר שעורך הדין קיבל לידיו את כלל חומר הראיות ולמד אותו היטב, עליו לאתר כשלים בעבודת השוטרים מרגע עצירת הרכב ועד לשחרור הנהג. עורך הדין ישווה את החומרים המונחים בפניו עם הגרסה שימסור הנהג. גרסת הנהג יכולה אף היא לרמוז על כשלים שנפלו במהלך הטיפול בנהג. למשל, בתיק שהגיע לטיפולי, סיפר לי הנהג שבזמן שהמתין למפעיל הינשוף, ישב בצד הדרך ועישן סיגריה בזמן שהשוטרים בדקו נהגים אחרים. מדובר בכשל חמור מאוד ולאחר בדיקת גרסתו אשר אומתה בראיות, בחרה התביעה לחזור בה מכתב האישום בתיק זה. בשלב זה צריך עורך הדין לבחור באסטרטגיה הנכונה לתיק. הבחירה נעשית בהתאם לכמות הכשלים שאותרו ולדרגת חומרתם. כך, יבחר עוה"ד אם ואלו כשלים יחשוף בפני התביעה לצורך ניהול מו"מ להשגת הסדר טיעון. חשוב לציין, בשלב זה נדרשת הבנה, מיומנות והיכרות עם הפרקטיקה הנוהגת בלשכות התעבורה השונות. עו"ד תעבורה המנהל תיקי נהיגה בשכרות באופן קבוע, ידע להעריך את הסיכויים להשגת הסדר מקל או לפעול לזיכוי במקרים המתאימים.

לסיכום

עו"ד תעבורה מיומן ומקצועי ידע לאתר כשלים בפעולות שבוצעו ע"י מי מהשוטרים בשטח, ידע לבדוק האם מפעיל הינשוף אכן ביצע את כל המוטל עליו בהתאם לנהלים, האם מכשיר הינשוף היה תקין בעת הפעלתו והאם מכשיר הינשוף הופעל נכונה במועד הבדיקה. כל אלו יסייעו לעורך הדין שלכם להשיג הסדר מקל או לנהל הוכחות על מנת להוכיח את חפותכם.

לא מעט שואלים אותי כיצד אני מגנה על נהגים הנאשמים בנהיגה בשכרות. התשובה היא פשוטה. נהיגה בשכרות היא עובדה שצריך להוכיח באמצעות ראיות! לא כל מי ששתה כוס בירה באירוע משפחתי או לגם מהיין בקידוש של ערב שישי נחשב אוטומטית שיכור בעיניי החוק. הבעיה שקיימת בחוק היא שהנהג לא באמת יכול לדעת מה רמת השכרות שלו והוא סומך על התחושה הסובייקטיבית שלו. הוא לא מרגיש שיכור כשהוא בוחר לעלות על ההגה. טענת שכרותו נולדת רק לאחר שהשוטרים ביצעו בדיקה ואם הבדיקה לא תקינה – אין הוכחה לנהיגה בשכרות!

זיכרו,אם שוטר עוצר אתכם בצד הדרך, חובה עליכם לעצור! בין אם שתיתם ובין אם לא, עליכם לציית לשוטר המורה לכם לעצור אחרת אתם עלולים להסתבך בעבירה פלילית של אי ציות לשוטר.

הוגש נגדכם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות? יש מה לעשות! אל תקבלו באופן אוטומטי את עונש המינימום של שנתיים פסילת רישיון. איתור כשלים בחומר הראיות יביא לתיקון כתב האישום נגדכם לעבירה מקלה יותר – עבירת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול. היא עבירה המקבילה לעבירת הנהיגה בשכרות וההבדל הגדול ביניהן הוא בענישה. שנתיים פסילה לעומת שלושה חודשי פסילה מינימום. עו"ד עם הבנה בתחום יוכל למצוא פגמים בחומר החקירה ומחדלים אשר יכולים להביא להסדר או לזיכוי.