072-371-8608

גרם מוות ברשלנות – הענישה בישראל

במאמר הבא נלמד מהו גרם מוות ברשלנות ונכיר את כל המידע על הענישה במדינת ישראל כאשר מדובר בנהגים והנוסעים ברכב.

 

גרימת מוות ברשלנות – סעיף 304 לחוק העונשין התשל"ז – 1977

עבירת הגרם מוות בנהיגה רשלנית היא מן העבירות החמורות בפקודת התעבורה נוכח תוצאתה הקשה של קיפוח חיי אדם. לצד עבירה זו נקבע עונש מינימום של 6 חודשי מאסר. לרוב, על המורשעים בביצוע עבירה מוטלים עונשי מאסר בפועל, פסילת רישיון ממושכת ועונשים נלווים נוספים.

בתי המשפט מטילים עונשי מאסר על מנת להעביר מסר חד וברור לכלל הנהגים על הצורך בהקפדה על כללי התנועה בכדי למנוע את הקטל בדרכים. קדושת החיים הוא ערך עליון ובתי המשפט מגנים על ערך זה ע"י הטלת עונשים מחמירים.

ברוב המוחלט של תאונות הדרכים הקטלניות מדובר בנהגים נורמטיביים לחלוטין, אשר ברגע אחד של היסח הדעת נטלו חיי אדם. נהגים אלה חווים קשיים נפשיים לאור העובדה שנטלו חיי אדם והם חשים שחרב עליהם עולמם. על אף זאת, בתי המשפט מעדיפים את האינטרס הציבורי של מיגור הקטל בכבישים ע"י החמרה בענישה. לנסיבותיו האישיות של הנאשם יינתן משקל מועט בעת גזירת עונשו.

 

החוק

ס' 304 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 קובע:

"הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים."

ס' 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961 קובע:

"העובר עבירה לפי ס' 304 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 ,תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית-המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק-הדין."

 

גרם מוות ברשלנות – הענישה בפועל והשיקולים בגזירת העונש

על אף שהחוק לא מבחין בין דרגת רשלנות כזו או אחרת, בתי המשפט לתעבורה יצרו מדרג זה ובבואם לקבוע את עונשו של נהג אשר הורשע בעבירת גרם מוות ברשלנות הם נוהגים לקבוע מהי רמת הרשלנות אשר הביאה למותו של אדם. כאשר נקבע שרמת רשלנותו של הנהג הייתה גבוהה – יטה בית המשפט להטיל עליו עונשים מחמירים ולהיפך, ככל שיקבע כי רמת רשלנותו של הנהג הייתה נמוכה – יטה בית המשפט להקל בעונשו. כמו כן, בתי המשפט לתעבורה נוטים להעריך אף את רשלנותו התורמת של המנוח.

יש לזכור כי בפסיקה נקבעה מדיניות ענישה מחמירה כנגד עברייני תנועה שגרמו בנהיגתם הרשלנית למותם של אחרים, גם כשמדובר בנאשמים נורמטיביים.

עברו התעבורתי של הנהג הפוגע יזכה אף הוא לסיקור נרחב ויהווה שיקול בעת גזירת העונש.

נוסף על כך, יובא בחשבון סוג הנהג – האם מדובר בנהג חדש, צעיר או נהג מקצועי אשר נדרש לזהירות מוגברת מטבע הדברים.

לצד כל אלה בתי המשפט לתעבורה מתחשבים בהודאתו של הנהג הפוגע, שחוסכת עוגמת נפש נוספת ממשפחת המנוח ומונעת בזבוז זמן שיפוטי יקר.

 

נסיבות משפחתיות

נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנהג הפוגע יילקחו בחשבון אף הן.

על אף האמור, יש לזכור כי מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית כוללת הטלת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. וכי בעבירות מהסוג הזה לא יינתן משקל רב לנסיבות האישיות של הנהג הפוגע מאחר וברוב המקרים מדובר בנהגים נורמטיביים. השיקול המרכזי והמכריע הוא דרגת הרשלנות.

עוד הדגיש בית המשפט כי בעבירות אלו "אין לתת משקל רב לנסיבות האישיות", שכן לרוב הנאשמים בגרימת תאונות קטלניות הם אנשים נורמטיביים, וכי אמת המידה הקובעת לעניין אחריותו של מבצע העבירה היא דרגת הרשלנות בה נהג. בתי המשפט קבעו לא פעם כי:

"הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, על מי שגורם למותו של אחר, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת, וזאת במיוחד נוכח הצורך להרתיע נהגים מפני נהיגה רשלנית ולמיגור נגע תאונות הדרכים"

"…משקופחו חיי אדם ברשלנותו של נהג, המדיניות השיפוטית היא מאסר בפועל, בהיעדר נסיבות אישיות חריגות מאוד המצדיקות זאת. קשיים אישיים ומשפחתיים הכרוכים בכניסה למאסר הם אינהרנטיים למצב, ועל כן ככלל לא ייראו אלה כנסיבות להקלה ".

בדרך כלל, בשלב הטיעונים לעונש הפרקליטות תבקש להטיל על מי שהורשע בגרימת מוות עקב נהיגה רשלנית, עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. הסניגור יבקש להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם בבוא לגזור את עונשו של הנהג הפוגע.

 

גרם מוות ברשלנות – דרגת רשלנות גבוהה

לרוב, דרגת רשלנות גבוהה תקבע כאשר הרשלנות מצטרפת לעבירה של עבירת תעבורה נוספת – מעבר ברמזור אדום, אי מתן זכות קדימה וכו'.

מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר (שאפשר וירוצו בדרך של עבודות שירות) ל- 24 חודשי מאסר בפועל זאת, בנוסף לבין 6 ל- 12 שנים של פסילת רישיון הנהיגה, פיצוי למשפחת הקורבן ועונשים נלווים נוספים.

 

גרם מוות ברשלנות – דרגת רשלנות נמוכה

דרגת רשלנות נמוכה תקבע כאשר מדובר ברשלנות רגעית, אובדן שליטה רגעי, חוסר תשומת לב רגעי. מדובר במקרים בהם הרשלנות לא נמשכה לזמן רב אך עדיין גרמה למותו של אדם. בתי המשפט חלוקים בקביעת העונש ההולם במקרים אלו אך ישנה הסכמה שבמקרים אלו יכול והמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות עם עונשים נלווים.

 

גרם מוות ברשלנות – דרגת רשלנות בינונית

במקרים אלו בתי המשפט העמידו את מתחם העונש ההולם בין 9 עד 24 חודשי מאסר בפועל.

 

עורך דין תעבורה – גרם מוות ברשלנות

בתיקי תאונות דרכים יש חשיבות רבה לייצוג ע"י עורך דין תאונות דרכים אשר ידע לבחון היטב את המקרה הספציפי ואף אם יורשע הנהג ויקבע כי הוא אכן אשם בגרימת התאונה, יוכל עו"ד תעבורה לשכנע את בית המשפט לקבוע רמת רשלנות נמוכה מצד הנהג הפוגע, דבר אשר עשוי להשליך על העונש שייגזר על הנהג.

עורכת דין יערית אוליאל עוסקת בתחום התעבורה ותאונות הדרכים שנים רבות ומעניקה ללקוחותיה ייעוץ, ייצוג וליווי משפטי מלא בתיקי תאונות דרכים. אם חלילה הייתם מעורבים בתאונת דרכים כזו או אחרת, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין תאונות דרכים.

במאמר זה דיברנו על:
קצת על משרדנו

בעלי ניסיון מקצועי רב שנים בייצוג נהגים בבתי משפט, במשרדי הרישוי ובמכון הרפואי לבטיחות בדרכים. צוות המשרד מונה עו"ד לתעבורה ותאונות דרכים ובוחני תנועה מקצועיים יוצאי משטרת ישראל וכן אנשי מקצוע נוספים המסייעים לתיקי המשרד במתן חוות דעת מקצועיות. צוות המשרד נבחר בקפידה רבה בכדי להבטיח לכלל הלקוחות קבלת שירות מקצועי ואיכותי. קראו עוד על משרדנו או על תיקים מעניניים שניהלנו לאחרונה – הצלחות המשרד

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print