מכל נהג בישראל נדרש רף התנהגות מינימלית בכביש, הכולל נהיגה בזהירות ובתשומת לב לסביבה ולעוברי הדרך הנוספים. נהיגה בצורה הגורמת נזק, גופני או רכושי, עשויה להוביל לסנקציות קשות כלפי הנהג. חשוב לדעת מה מצופה מכם כנהגים, ולדעת מה הענישה האפשרית על נזקים מסוג זה. כל הפרטים במאמר.
נהיגה בדרך הגורמת נזק – חובתו של עובר דרך
תקנה 21 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, מגדירה את חובתו של עובר הדרך, כאשר עובר דרך הוא
"המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת":
"21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".
כפי שניתן להבין, עובר דרך יכול להיות גם נהג, ומוטלת עליו החובה לנהוג בזהירות ובצורה שלא תסכן חיי אדם, לא תעכב או תפריע לתנועה, לא תקפח את זכותו של אדם אחר להשתמש באותה הדרך ולא תגרום נזק לאדם או לרכוש.
כפי שניתן לראות, מדובר בחוק הגיוני עם כללים המקובלים על כלל הנהגים. תקנה 21 מייצרת סטנדרט התנהגות ראוי בכביש, שאף מוסיף עבירות נוספות על כמעט כל עבירה שאדם יבצע בכביש. במאמר זה, נפרט את סעיפיה ואת עונשיהם.
החובה לנהוג בזהירות – תקנה (21)(א)
על כל נהג בישראל מוטלת החובה לנהוג בזהירות. נהיגה לא זהירה, בשונה מנהיגה רשלנית, היא נהיגה שבה נעשתה טעות שנובעת מחוסר תשומת לב רגעית וחד פעמית. לעומת זאת, עבירת הנהיגה ברשלנות המוסדרת בסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, עוסקת באדם שביצע התנהגות מסוכנת ואף לא היה מודע לפוטנציאל המסוכן של הפעולה. בהתאם לכך, הענישה על נהיגה בחוסר זהירות היא פחות חמורה מאשר הענישה על הנהיגה ברשלנות.
קיפוח זכות השימוש בדרך – תקנה 21(ב)(1)
עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך, המופיעה בתקנה 21 (ב) (1), עוסקת בכל המקרים בהם אדם מקפח את זכותם של משתמשים אחרים להשתמש בכביש, כמו למשל "הידחפות" לנתיב או לכיכר או אי עמידה בחובת הזכות הקדימה.
השונה בעבירה זו מעבירת זכות קדימה, הוא שבעבירת זכות קדימה יש דרישה לקיום של סיכון או הפרעה מסוימים כתוצאה מאי מתן הזכות הקדימה. לעומת זאת, עבירת קיפוח זכות השימוש בדרך דנה בכל אותם המקרים בהם יש קיפוח זכות שימוש אך אין סיכון או הפרעה ממשיים.
בהתאם לכך, הענישה על עבירה זו לא תתבטא בפסילת רישיון או בנקודות, שהרי העבירה לא גרמה סיכון אלא רק פגעה בסדר הציבורי ובהתנהלות הראויה בכבישים. לרוב הענישה על עבירה זו תהיה קנס של עד 500 ₪.
נהיגה בדרך הגורמת נזק – תקנה 21(ב)(2)
פקודת הנזיקין מגדירה נזק כ
"אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה".
כפי שניתן להבין, נזק נחשב גם נזק לגוף (כמו פציעה, מחלה או מוות) וגם נזק לרכוש כמו תאונות דרכים. במקרה שבו נפגע רכוש שמטרתו לשמש כעזר גופני עבור הנפצע, כמו פרוטזה או כיסא גלגלים, ייתכן והנזק ייחשב כנזק גופני.
העבירה המצוינת בסעיף 21 (ב) (2) שלעיל, גרימת נזק לאדם או לרכוש, אינה עבירה שחייבת לעמוד בפני עצמה, אלא יכולה להיות פועל יוצא של עבירה אחרת. לדוגמא, אדם שעבר באור אדום וכתוצאה מכך התנגש במכונית אחרת.
יצירת עיכוב או הפרעה לתנועה – תקנה 21(ב)(3)
עבירה זו מתייחסת לכל אותם המקרים בהם עובר דרך (לרבות נהג או הולך רגל) מעכב את התנועה או מפריע לה. הענישה לעבירה זו מחמירה ככל שהעבירה חמורה יותר: עבירה שמהווה סיכון קל לתנועה, כמו העלאת נוסעים באמצע הכביש, תקנה לנהג עונש כספי של עד 500 ₪ ו- 4 נקודות. אם העבירה יצרה סיכון קשה יותר, כמו הפרעה שסיכנה הולכי רגל או כניסה לצומת שאינה פנויה, הענישה תהיה קנס כספי של עד 500 ₪ ו- 6 נקודות.
סיכון חיי אדם – תקנה 21(ב)(4)
גם כאן, בדומה מאוד לעבירה בדבר נהיגה בדרך הגורמת נזק, ייתכן כי ההרשעה בסיכון חיי אדם תהיה פועל יוצא של עבירה אחרת. על עבירה זו, הענישה לרוב תהיה חמורה יותר, כמו פסילת רישיון זמנית, קנס כספי גבוה ואפילו מאסר בפועל או על תנאי. במקרה שבו העבירה נעשתה במזיד, סביר להניח שהחוק שיחול הוא חוק העונשין, וכי עבירה זו מתייחסת לתוצר של התנהגות רשלנית או חסרת זהירות.
נהיגה בקלות ראש – תקנה 21(ג)
עבירת נהיגה בקלות ראש מתייחסת על פי רוב למקרים בהם הנהג פעל בצורה רשלנית או לא זהירה, ולא ניסה למנוע בפועל את תוצאות המקרה בצורה מספקת, על אף שהיה מודע להן וקיווה שלא יתגשמו. זוהי כמובן עבירת נהיגה חמורה, שהרי לא נוכל להתיר כי נהגים יפעלו בחוסר אחריות כלפי עצמם וכלפי סביבתם.
בשל העובדה שתוצאות עבירה זו טומנות בחובן סיכון רב, על פי רוב הענישה תהיה 8 נקודות ואף הזמנה לדין, שתוצאותיה ייקבעו בהתאם לחומרת המקרה, ועשויות לנוע מפסילת רישיון זמנית ועד שלילה ומאסר.
נהיגה בדרך הגורמת נזק – קבלת סיוע משפטי מעורך דין לענייני תעבורה
כפי שניתן לראות, כמעט כל הסעיפים המופיעים בתקנה 21 הם כלליים מאוד ובהחלט פתוחים לפרשנות. בהתאם לכך, גם לשוטר החוזה בעבירה וגם לשופט הניצב בפני התיק, יש מקום לפרשנות נרחבת באשר למשמעותו של החוק.
החשש העיקרי שנוצר מכך הוא שגורמי אכיפת החוק – ובייחוד השוטר האחראי על הדו"ח – יהיו סובייקטיביים ולא ינקטו בחוסר פניות. כך, לשוטר יש כוח רב – הוא זה שאמון על זיהוי העבירה, ולעמדתו יש משקל חשוב בתהליך המשפטי.
לכן, אם הוגש נגדכם כתב אישום או קיבלתם הזמנה לדין בשל אחת מעבירות אלו, או שברצונכם להביא לביטול הנקודות או העונש הכספי, מומלץ ליצור קשר עם עורך דין תאונות דרכים בהקדם. עורך דין מיומן לדיני תעבורה ידע להצביע על נסיבות רלוונטיות שבגינן יהיה ניתן להפחית את עונשכם ואפילו לבטל את כתב האישום כליל.
חשוב להבין שדיני התעבורה הם דינים מורכבים ומסועפים, ועל מנת להבינם ולנצל את כל זכויותיכם, יש להיעזר באדם עם מומחיות בתחום. מומלץ להימנע מייצוג עצמי או ייצוג לא מקצועי, כיוון שהעונשים שנמצאים על הפרק הם חמורים ביותר ויכולים להשאיר כתם משמעותי על היסטוריית הנהיגה שלכם ואפילו על תיקכם הפלילי.
עורכת הדין יערית אוליאל מתמחה בדיני תעבורה ומזמינה אתכם ליצור קשר עם משרדה על מנת לקבל סיוע וייעוץ משפטי. צרו קשר בהקדם על מנת לקבל ליווי משפטי מן הדרגה הראשונה.