072-371-8608

כיצד קובע בית המשפט את העונש בתיקי תאונות דרכים

לאחר שמתרחשת תאונת דרכים, פותחת המשטרה בחקירת התאונה. בסיום החקירה, אם המשטרה תחשוב שיש בידיה די ראיות להוכחת אשמת אחד הנהגים המעורבים בגרימת התאונה, יוגש כנגדו כתב אישום. הגשת כתב האישום יכולה להתבצע חודשים ארוכים לאחר קרות התאונה. הסנקציה המיידית המוטלת על הנהג החשוד, אם בכלל, היא הפסילה המנהלית. במאמר הבא נכיר את העונש בתיקי תאונות דרכים.

 

מהן הסמכויות בחוק

בסמכות המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה של החשוד בגרימת תאונת דרכים לתקופה בת 30, 60 או 90 ימים. לאחר תקופה זו, אם הוחלט להגיש כתב אישום, יכולה המשטרה להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

לרוב, כתב האישום מוגש חודשים רבים לאחר סיום הפסילה המנהלית, לאחר שהנהג חזר לשגרת חייו ושב לנהוג. ההליך שמתנהל נגד הנהג בבית משפט לענייני תעבורה עלול להימשך אף הוא מספר חודשים ואף שנים, כאשר בסוף ההליך יכריע בית המשפט האם הנהג אשם בגרימת התאונה או לאו. אם הורשע הנהג, יצטרך בית המשפט לקבוע את עונשו.

תיקון 113 לחוק העונשין עשה שינוי יסודי בחקיקה הישראלית ובהבניית הענישה בתחום הפלילי בכלל, ובעבירות תעבורה בפרט. בכל תיק ותיק בית המשפט צריך לקבוע את מהו העונש המתאים בהתחשב במכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מה קרה לאדם הנפגע ואיך זה משפיע עליו, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הקיימת בישראל.

 

הערך הנפגע בתיקי תאונות דרכים

בתי המשפט כתבו אינספור פעמים על החשיבות של ענישה שתרתיעה בתיקי תאונות דרכים, כאשר זה מגיע לפציעות וכן גם פגיעות חמורות.

"תאונות דרכים גובות קרבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נ' תאונות הדרכים….לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן".

ככל שהתוצאה של התאונה חמורה יותר, עד מצב שמגיע לחיים או מוות, נקבע על פי חוק שניתן לדבר על מאסר ופסול עבודות שירות מהפרק. לא אחת נקבע כי בתי המשפט ינקטו בענישה מחמירה יותר עקב החמרת הפציעה של הצד הנפגע מתאונה גדולה יותר.

נוסף על כך, הענישה בסעיף 38(3) לפקודת התעבורה, קובעת:

"סנקציה של פסילת מינימום לתקופה בת 3 חודשים למי שגרם בנהיגתו לחבלה של ממש".

ברור שזה משתנה בהתאם לרשלנות הנהג, חבלות הגוף ותפקוד הנפגע בטווח הארוך לאחר התאונה ועוד יביאו לקביעת תקופת הפסילה הראויה לאותן נסיבות. ככל שתוצאות התאונה חמורות יותר ורף הרשלנות של הנהג הנאשם גבוה יותר, כך ייטה בית המשפט לגזור עליו עונש פסילה ארוך יותר.

 

מתחם העונש בתיקי תאונות דרכים

בתי המשפט קבעו כי מתחם הענישה בתיקי תאונות דרכים עם חבלות של ממש יכול לנוע בין עבודות שירות או לחילופין צו אשר נקרא צו של"צ (עם רכיבים נוספים בענישה כמובן) לבין מאסר בפועל, כל זה בהתאם לנסיבות התאונה, הפגיעות אשר קיבל הנפגע במהל העבירה וכן גם רשלנות הנהג בעת תאונת הדרכים.

דברים אשר משפיעים בנוסף על החלטת בית המשפט הינם: העבר של הנאשם, המצב האישי שלו ועוד. במידה והתוצאות מתאונת הדרכים לא חמורות וכן העבר של הנאשם מינורי יכול להיות שבית המשפט יקל בעונשו ויפסוק רק פסילת רישיון או לחילופין קנס או פסילה על תנאי.

 

ההבדל בענישה

יש הבדל גדול בענישה בין תאונות אשר גרמו לחבלות מורכבות אשר יכולות גם לסכן את חיי הנפגע או לחילופין לגרום למצב של נכות, לבין חבלות פשוטות שקל לנפגע להתרפא ולטפל בהן. במקרים הקשים נקבעה ענישה מחמירה – פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנים או חודשים, עבורות שירות ציבוריות, של"צ ולעיתים גם מאסר.

ענישה זו מתאימה למקרים בהם נקבע כי  קיימת רשלנות תעבורתית וגם שיקום ארוך מצד הנפגע וכן חבלות שקשה להבריא מהן. לעומת זאת, כאשר אנו מדברים על ענישה קטנה יחסית שבה לא הייתה רשלנות רבה מצד הנהג וכן גם התאונה לא הייתה קשה מידי קיימים עונשים שמו פסילת הרישיון לחודשים ספורים בלבד.

 

נסיבות ביצוע העבירה

לפי סעיף 40א לחוק, צריך בית המשפט לבדוק את אשמתו של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה וכן לאזן ביחס ביניהם. למשל, בתאונה שמתרחשת על מעבר חצייה על הנאשם לצפות, כאשר יש לפניו מעבר חציה, כי זה ישומש על ידי הולכי רגל. במקרה כזה לרוב יקבע רף רשלנות בינוני-גבוה.

 

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

לפי סעיף 40יא לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול את הלך התאונה ומה גרם לה, כדי לקבוע את העונש המתאים לנאשם ולפעול בהתאם בתוך החוק והענישה הקבועה בישראל או מעבר לו – בהתאם לסיטואציה. כך, נהג שצבר עבר תעבורתי רב ולחובתו הרשעות קודמות רבות הכוללות תואנת דרכים – ייטה בית המשפט להחמיר עמו בענישה ולהיפך, נהג אשר עברו התעבורתי נקי ומדובר במקרה ראשון, ייטה בית המשפט להקל עמו והענישה תהיה ברף התחתון.

 

שיקולים אשר מאפשרים חריגה ממעגל הענישה

סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין קובע:

"קבע בית-המשפט את מתחום העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.

עורכי דין תעבורה מרבים לעשות שימוש בסעיף זה כשהם מייצגם נהג בעל עבר תעבורתי עשיר, שכן נאשם שמביע רצון לחזור לדרך הישר ולשרות את דרכיו, ראוי שבית המשפט ייסטה ממתחם העונש ההולם ויעדיף ענישה שיקומית. המטרה היא להחזיר את הנאשם למוטב.

הבעיה היא שדווקא בתיקי תאונות דרכים מדובר לרוב באנשים נורמטיביים שכלל לא זקוקים לשיקום. שנייה אחת של חוסר תשומת לב לכביש הביאה להגשת כתב אישום נגדם. כלל לא בטוח שנאשמים אלה זקוקים לשיקום כלשהו.

 

משרד עורכי דין תאונות דרכים שיעזור עם העונש בתיקי תאונות דרכים

מצאתם את עצמכם מעורבים בתאונת דרכים ויש סיכוי שימצאו אתכם אשמים בתאונה? מומלץ לפנות לייעוץ עורך דין תאונת דרכים בהקדם האפשרי. עורך דין תעבורה ידע לבחון את הראיות בזירה, את פעולות המשטרה ואת כלל נסיבות האירוע ע"מ להעניק לכם את הייצוג הטוב ביותר ולהביא לגזירת עונש מינימאלי ככל שניתן אם אכן תמצאו אשמים בגרימת התאונה.

 

צריכים עורך דין לתאונות דרכים?

עורכת דין תעבורה יערית אוליאל מייצגת נהגים רבים בתיקי תאונות דרכים.

במאמר זה דיברנו על:
קצת על משרדנו

בעלי ניסיון מקצועי רב שנים בייצוג נהגים בבתי משפט, במשרדי הרישוי ובמכון הרפואי לבטיחות בדרכים. צוות המשרד מונה עו"ד לתעבורה ותאונות דרכים ובוחני תנועה מקצועיים יוצאי משטרת ישראל וכן אנשי מקצוע נוספים המסייעים לתיקי המשרד במתן חוות דעת מקצועיות. צוות המשרד נבחר בקפידה רבה בכדי להבטיח לכלל הלקוחות קבלת שירות מקצועי ואיכותי. קראו עוד על משרדנו או על תיקים מעניניים שניהלנו לאחרונה – הצלחות המשרד

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print