השינויים בעבירות תאונות דרכים קטלניות

לאחרונה חל שינוי דרמטי בעבירות ההמתה בישראל.  בעבר, היו קיימות שלוש דרגות – רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות. כיום, קיימות למעשה חמש דרגות – רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת וגרם מוות ברשלנות.

השינוי מאפשר להתאים לנאשם את העבירה ההולמת ביותר בהתאם להתנהגותו, למידת האשמה במעשה שעשה וכמובן בהתאם לצורך להגן על ערך החיים. המדרג החדש של עבירות ההמתה מאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת המעשה לעונש.

ההשפעה על דיני התעבורה

עד לשינוי בחוק, ניתן היה להעמיד לדין נאשם בתאונת דרכים קטלנית בעבירת הריגה (שבצידה עונש של עד 20 שנות מאסר) או בעבירת גרם מוות ברשלנות (שבצידה עונש של עד 3 שנות מאסר). כיום, עבירת ההריגה הרלוונטית לתאונות דרכים קטלניות היא עבירת ההמתה בקלות דעת. העונש הקבוע בחוק למי שהורשע בעבירה זו הוא עד שתים-עשרה שנות מאסר.

זאת, לעומת עבירת הגרם מוות ברשלנות, אשר נותרה ללא כל שינוי. יש הטוענים כי הרפורמה מקלה עם הנאשמים בעבירות אלו מאחר ובעבר היו עומדים לדין בגין עבירה שבצידה עונש של 20 שנות מאסר ואילו כיום, בגין אותו מעשה, יעמדו לדין בגין עבירה שלצידה אך 12 שנות מאסר. בטענה זו אין ממש מאחר וממילא בתי המשפט מעולם לא גזרו 20 שנות מאסר על המורשעים בהריגה בתאונת דרכים קטלנית.

כיצד בוחרים איזו עבירה לייחס לנהג שגרם לתאונת דרכים קטלנית?

העבירה הפלילית מורכבת משני יסודות – היסוד הנפשי והיסוד העובדתי. כשעוסקים בעבירות המתה, יש לשים לב שמדובר בעבירות תוצאתיות. המשמעות היא שכדי להעמיד אדם לדין בגין עבירות אלו חייבת להתקיים התוצאה המוזכרת בסעיף – מות אדם.

קביעת היסוד העובדתי

היסוד העובדתי קובע שאין עבירה אם לא נעשה מעשה. בבחינת יסוד זה צריך לבדוק את ההתנהגות של הנהג מבצע העבירה. האם הוא עשה מעשה שאין לעשות? האם הוא עבר עבירה במחדל? לאחר מכן, יבחנו נסיבות ביצוע העבירה ולבסוף נבדוק האם התקיימה התוצאה המוזכרת בסעיף. נוסף על כך, יש לבחון היטב את הקשר הסיבתי שבין התנהגות הנהג החשוד לבין התוצאה (המוות של הנפגע בתאונה). יש לציין שכאן נמדדת היטב עבודת הסנגור, עו"ד המומחה בתחום התעבורה, אשר תפקידו לאתר ולנתח את כל המקרים באירוע שיכולים לנתק את הקשר הסיבתי בין התנהגות הנאשם לבין מותו של הקורבן.

היסוד הנפשי

היסוד הנפשי לעומת זאת מבטא את התחושה הסובייקטיבית של הנהג כלפי היסוד העובדתי. בעבירת ההמתה בקלות דעת יואשם נהג אשר נטל סיכון בלתי סביר והסיכון יתממש, אך הנהג קיווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש. לדוגמה, סביר להניח כי מי שנהג שיכור והרג אדם צפוי להיות מואשם בעבירה של המתה בקלות דעת מאחר ומי שבוחר לנהוג ברכב בעודו שיכור נוטל סיכון בלתי סביר.

הבחירה של סעיף העבירה בתאונת דרכים קטלנית תעשה בהתאם לתשתית הראייתית אך לא רק. נוסף על כך, יובאו בחשבון שיקולים של עניין לציבור.

רשלנות או קלות דעת – איך ניתן לדעת

ניסיון העבר בתאונות הדרכים הקטלניות מלמד כי קו הגבול שבין היסוד הנפשי של "רשלנות" לבין "קלות דעת" די מטושטש. בית המשפט העליון התייחס בעבר להבדל בין עבירת ההריגה הישנה לעבירת הגרם מוות ברשלנות:

"לא פעם, ובייחוד בנסיבות של עבירות תעבורה, דק הוא הגבול בין הריגתו של אדם מתוך מחשבה פלילית מסוג פזיזות ברמה של קלות דעת לבין גרימת מותו של אדם ברשלנות… ההבחנה בין שתי העבירות מבוססת על מודעותו, או היעדר מודעותו, של הנאשם לאפשרות שמעשיו יביאו לתוצאה הקטלנית. עבירה של גרימת מוות ברשלנות עוסקת, על פי רוב, "במצב שבו לא התכוון הנאשם, ואף לא צפה, כי תוצאת מעשיו או מחדליו תהיה קטלנית"… לעומת זאת, כאשר עסקינן בעבירת הריגה, מבחינת המודעות נדרש כי העושה יהיה מודע לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית… כך, אף אם לא רצה או קיווה שזו תתרחש – אך נטל סיכון בלתי סביר להתרחשותה… בהיעדר יכולת לבחון כליות ולב תדיר מסיק בית המשפט את קיומה של מודעות כאמור באמצעות הסתמכות על חזקות עובדתיות. חזקה אחת גורסת כי אדם מודע למשמעות התנהגותו ולתוצאות הטבעיות שלה. לפי חזקה שנייה, התנהגות העולה כדי התרשלות רבתי מלמדת על קלות דעת ביחס לתוצאה הצפויה. בעניינן של תאונות דרכים נקבע כי במקרים שבהם מתגלה סטייה חמורה מהתנהגות סבירה של נהג, יכול ששתי החזקות העובדתיות תשתלבנה לכדי חזקה שלפיה התקיים היסוד הנפשי הנדרש לעבירת ההריגה."

כאשר מתרחשת תאונת דרכים קטלנית, אפשר לנסות ללמוד על היסוד הנפשי של הנהג הפוגע מההתנהגות שלו. אם נהג נהיגה מסוכנת הדבר יכול ללמד על המודעות שלו לתוצאה של התאונה או לכל הפחות, לאפשרות שהתנהגותו עלולה לגרום למות אדם.

דוגמאות לייחוס היסוד הנפשי

יש דוגמאות רבות מהן ניתן (אך הדבר לא מחייב) לייחס לנהג הפוגע את היסוד הנפשי הנדרש בכדי להעמידו לדין בעבירה של המתה בקלות דעת למשל:

  • דריסת הולך רגל במעבר חצייה כשהנהג הפוגע עקף רכב אחר שעצר לפני המעבר ע"מ לאפשר להולך הרגל לחצות בבטחה.
  • פגיעה בהולך רגל על מעבר חצייה כשהנהג הפוגע נסע במהירות גבוהה מהמותר.
  • נהיגה במהירות מופרזת שאינה מתאימה לתנאי הדרך באופן קיצוני וברור.
  • חציית קו הפרדה רצוף כשהסיכון הגלום בכך ברור. לדוגמה, עקיפת רכב כשאין שדה ראייה מספיק.
  • הנהג הפוגע נהג בשכרות או תחת השפעת סם ובשל כך נגרמה התאונה.
  • הנהג הפוגע נהג ללא רישיון נהיגה. עובדה זו יכולה להעיד על לקיחת סיכון בלתי סביר לתוצאת התאונה מאחר והנהג מעולם לא עבר הכשרה לנהיגה.
  • מעבר באור אדום – יש להבחין בין נהג שהתקרב לצומת, הגביר את מהירות נסיעתו ו"גנב רמזור" שהתחלף מספר שניות קודם לחצייתו לאדום, ופגע ברכב שנכנס לצומת באור ירוק וכתוצאה מכך התרחשה תאונה קטלנית. אפשר היה לצפות את התרחשות התאונה במקרה הזה ולכן ייתכן שהנהג יועמד לדין בגין המתה בקלות דעת.

לעומת זאת,  נהג ש"גונב" רמזור בעודו נכנס לצומת לא פנוי במהירות יחסית נמוכה ובכל זאת  התרחשה תאונה קטלנית, סביר להניח שנהג זה יועמד לדין בגין עבירה של גרם מוות ברשלנות בלבד. באופן כללי, ככל שחציית הצומת מתרחשת זמן רב יותר לאחר שהאור האדום נדלק והנהג היה מודע לכך, כך יש סיכוי גדול יותר שהנהג יואשם בעבירה של המתה בקלות דעת.

כדאי לשים לב, במרבית תאונות הדרכים עולה טענה מצד הנהג הפוגע כי הוא לא שם לב לעובדות שתרמו לגרימת התאונה. כמו למשל, נהג שחצה צומת באור אדום אך לא במודע. תפקידו החשוב של עו"ד תעבורה הוא להצליח לשכנע בטענה זו שכן, אם תתקבל הטענה, יואשם הנהג בעבירה של גרם מוות ברשלנות בלבד.

שיקולי עניין לציבור

בתאונות דרכים קטלניות ואף בתאונות דרכים קשות האינטרס הציבורי לרוב מחייב העמדה לדין. על אף האמור, ישנן נסיבות בהן ניתן להתחשב אשר יביאו לאי הגשת כתב אישום או הסתפקות בהגשת כתב אישום בעבירה קלה יותר.

מקרים בהם תישקל הגשת כתב אישום בעבירת גרם מוות ברשלנות או הימנעות מהגשת כתב אישום על אף התוצאה הקטלנית (וזאת, למרות שניתן היה ע"פ הראיות להאשים את הנהג בעבירת ההמתה בקלות דעת) משיקולי עניין לציבור ובהתקיים הנסיבות הבאות (בהנחה שמדובר בנהג נורמטיבי, ללא עבר פלילי או תעבורתי מכביד):

  • הנאשם עצמו נפגע בתאונה פגיעה פיזית או נפשית קשה.
  • בן משפחה של הנאשם הרג בתאונה.

מדיניות ענישה בתאונות דרכים קטלניות

נהג אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות יידרש לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, עד שלוש שנות מאסר. עו"ד תעבורה יכול לשכנע את בית המשפט להסתפק בעונש של עבודות שרות בלבד. נהג אשר הורשע בהמתה בקלות דעת יידרש לרצות עונש מאסר ממושך יותר.

עונשי המאסר נלווים לעונשים אחרים אשר יוטלו על נהג אשר הורשע בתאונת דרכים קטלנית. ישנה חשיבות רבה להיוועצות עם עורך דין תעבורה, החל משלב החקירה, טרם הגשת כתב האישום כנגד הנהג. כל מילה שהנהג הפוגע ימסור בחקירתו יכולה להשפיע על ההחלטה האם להעמידו לדין בהמתה בקלות ראש, בגרם מוות ברשלנות או אם בכלל להימנע מהגשת כתב אישום.

עורכת דין יערית אוליאל ייעצה לאחרונה לנהגת אשר פגעה ברוכב אופניים חשמליים והפגיעה הביאה למותו. תודות לייעוץ המוקדם והמקצועי שקיבלה הנהגת במקרה זה, נמנעה הפרקליטות מהגשת כתב אישום בתיק זה והתיק נסגר מחוסר ראיות.