אי השארת פרטים לאחר תאונת דרכים עם נפגעים

נגד אורנה (שם בדוי) הוגש כתב אישום חמור לפיו גרמה אורנה לתאונת דרכים קשה כשלא צייתה לחץ שבתמרור ובחרה לפנות ימינה במקום בו מותרת הנסיעה ישר בלבד. אורנה הואשמה בנהיגה בקלות ראש מאחר ולא נתנה תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחינה ברכב הציבורי שהגיע מימינה, חסמה את נתיבו וכלי הרכב התנגש

כתוצאה מהתאונה נגרמו חבלות

של ממש לנוסעת ברכב הציבורי – צלעות שבורות, קרע בכבד וניתוח כריתת טחול. הנוסעת אושפזה בטיפול נמרץ ונזקקה לשיקום ארוך

.לאחר התאונה, אורנה עזבה את המקום מבלי להגיש עזרה לפצועים, מבלי שמסרה את פרטיה לנהג ברכב הציבורי ומבלי שהודיעה למשטרה על התאונה כמתחייב בחוק

.כתב האישום שהוגש נגד אורנה ייחס לה ביצוע עבירות של התנהגות הגורמת נזק, אי מסירת פרטים בתאונת עם נפגעים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה שלא בכוון החץ, אי עצירת רכב במקום התאונה ואי הגשת עזרה לנפגע בתאונה

בתחילת משפטה, הודתה אורנה כבלל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

התביעה ביקשה להטיל עליה עונשים חמורים בעיקר בשל העובדה שאורנה בחרה לעזוב את המקום מבלי להגיש עזרה לנפגעת , מבלי למסור את פרטיה לנהג הרכב הציבורי או למשטרת ישראל. התביעה טענה שמתחם העונש הראוי במקרה זה נע בין 3 חודשי מאסר בפועל ל- 18 חודשי מאסר בפועל כאשר במקרה הזה, התביעה מבקשת לייחס לאורנה רשלנות ברף הגבוה ל המתחם. בנוסף, ביקשה התביעה להטיל על אורנה עונש של פסילת רישיון לתקופה ארוכה בין 3 שנים ל-6 שנים וכן, מאסר על תנאי, קנס גבוה ותשלום פיצויים לנפגעת.

עו"ד תעבורה שייצג את אורנה טען כי מדובר בנהגת נורמטיבית שנוהגת כבר למעלה מ- 10 שנים ללא כל עבירות קודמות. אורנה העידה במשפטה וטענה כי לא הבינה שהיתה מעורבת בתאונה קשה מאחר והפגיעות בכלי הרכב היו קלות למדי ובמהירות אפסית. כמו כן, טען עורך

דין תעבורה של הנאשמת כי העונש אותו מבקשת התביעה מופרז ואינו מתאים לנסיבות המקרה.

הכרעת בית משפט לתעבורה

בית המשפט ציין בפסיקתו כי ע"פ החוק, יש לתת מעמד בכורה לעקרון ההלימה (גמול). לצורך כך יש לקבוע מה מתחם העונש אשר מביא בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה במקרה הספציפי, מה הערך החברתי שנפגע, מה מידת הפגיעה בערך זה ומה מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט במקרים דומים. בית המשפט קבע שהמקרה הזה מחייב התייחסות מוקפדת לשלושה נושאים:

1. מדובר בתאונת דרכים בה נגרמו חבלות של ממש לנוסעת הנפגעת.
2. החובה אותה חיללה הנאשמת – נהג המעורב בתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נחבל אדם חייב לעצור מייד את הרכב, ולמסור לנפגע או לנהג האחר את פרטיו.
3. רמת הרשלנות הכוללת של הנאשמת בעת שגרמה לתאונת הדרכים.

בית המשפט לא קיבל את ההסבר של הנאשמת. היא ידעה שהיא מעורבת בתאונת דרכים ולכן היה עליה לדעת כי קיימת אפשרות שמי מהנוסעים ברכב נפגע.

לאור מכלול הנסיבות קבע בית המשפט לתעבורה כי הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה, הוא ברף הבינוני-גבוה.

מה העונש הנהוג במקרים אלו בבית המשפט לתעבורה?

בית המשפט סקר את הענישה במקרים דומים וקבע כי לצד הפסיקה המחמירה אותה הציגה התביעה, הכוללת עונשי מאסר, ופסילת רישיון נהיגה למשך מספר שנים, קיימת פסיקה מקלה יותר בסוג זה של עבירות, כאשר הרף המינימלי הקבוע בחוק (3 חודשי פסילת רישיון) שימש כנקודת התייחסות בעת השתת העונש.

כך לדוגמה, בפס"ד 13007/08 מדינת ישראל נגד יום טוב – נאשם שלא עצר את רכבו, לא מסר פרטים לאחר תאונת דרכים עם נפגעים – בית המשפט הטיל עליו עונש של 3 חודשי פסילת רישיון ופסילה על תנאי.

בת"ד 166-01-11 מדינת ישראל נגד ניג'ם – הנאשם הורשע בפגיעה בהולך רגל במעבר חצייה, לאחר הפגיעה חזר למקום ומסר את פרטיו לשוטרים. בית המשפט הטיל עליו 6 חודשי פסילה ורכיבי ענישה נוספים.

ברע"פ מוצטפא ממדוח נגד מדינת ישראל – הנאשם הורשע בנהיגה בקלות ראש תוך ביצוע עקיפה מסוכנת וגרימת תאונת דרכים ואי מסירת פרטים. לנאשם היו 100 הרשעות קודמות. בית המשפט פסל את רישיונו ל-20 חודשים, הטיל עליו מאסר על תנאי של 4 חודשים ל-3 שנים וקנס בסך 2000 ש"ח.

ברע"פ 4210/15 אנואר אבו בלל נגד מדינת ישראל – הנאשם הורשע בנהיגה רשלנית, אי ציות לאור האדום ברמזור והורשע באי מסירת פרטים. בית משפט העליון אישר את גזר הדין – קנס בסך 3,000 ש"ח, 8 חודשי פסילת רישיון ו-3 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים.

בעפ"ת (חיפה) 55820-02-13 ניסים נגד מדינת ישראל – בית המשפט המחוזי בחיפה הקל בעונשו של נאשם שהורשע בנהיגה בקלות ראש, גרימת תאונת דרכים ואי מסירת פרטים, פגיעה ברוכב אופניים ועזיבת מקום התאונה. בית המשפט לתעבורה בחיפה הטיל על הנאשם 30 חודשי פסילה, 8 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים, ו-6 חודשי פסילה על תנאי ל-3שנים. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והטיל עליו 11 חודשי פסילה בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי.

?מה העונש שהטיל בית המשפט על הנאשמת

בית המשפט קבע כי כל מקרה ונסיבותיו, אין מקרה אחד דומה לאחר, והענישה היא אינדיבידואלית. כך, לצד הפגיעות החמורות בגוף שנגרמו לנוסעת, לא ניתן להתעלם מנסיבותיה האישיות של הנאשמת, מהעובדה כי מעולם לא עברה כל עבירות תעבורה, ובסופו של יום הודתה בעבירות המיוחסות לה ולקחה אחריות על מעשיה.

בית המשפט גזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

פסילת רישיון הנהיגה של הנאשמת למשך 11.5 חודשים, קנס בסך  2500 ₪, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.

לסיכום – אי השארת פרטים לאחר תאונת דרכים עם נפגעים זו עבירה חמורה ויש להתייחס אליה ברצינות הראויה. לא פעם הרשעה בעבירה זו הביאה נהגים לעונש של מאסר בפועל, נוסף על פסילת רישיונם לתקופה ארוכה. אם חלילה הסתבכתם עם כתב אישום חמור דומה למקרה זה, צרו קשר בהקדם עם עורך דין תעבורה מיומן על מנת לספק לכם את ההגנה הטובה ביותר.