מאסר על גרימת מוות ברשלנות

חוק העונשין הישראלי מבצע הבחנה בין גרימת מוות בנסיבות שונות. בכך, הוא מעניק משמעות פלילית לפשע שבוצע מתוך התנהגות רשלנית, אך עדיין קובע הבדל בינו לבין פשע שנעשה מתוך מחשבה פלילית דוגמת לקיחת סיכון תוך מודעות לטיב האירוע.\

כך בעצם קובע הדין כי בהתרחש תאונות דרכים קטלניות שמובילות למוות, הגורם שעשוי להכריע בין אישום בגרימת מוות ברשלנות, שעשוי להוביל למאסר של עד שלוש שנים, לבין אישום בהמתה בקלות דעת, שעשוי להוביל למאסר ארוך, הוא בעצם היסוד הנפשי של הנהג – כוונתו, מודעותו למתרחש, קיום מחשבה פלילית, רצון לפגוע בחוק ובחברה וכו'. 

גרימת מוות ברשלנות בחוק העונשין

חוק העונשין מגדיר את עבירת גרימת מוות ברשלנות בסעיף 304 – 

"הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים".

בסעיף 21 לחוק, מוגדרת מהי רשלנות לפי הדין הישראלי – 

" (א)  רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט…"

כפי שניתן להבין, על מנת שיוכרע כי מעשה שהוביל למוות ייחשב כגרימת מוות ברשלנות, האדם שביצע את המעשה צריך להביע אי מודעות לטיב המעשה, לנסיבות שסבבו אותו ולתוצאות האפשריות כתוצאה מהמעשה, על אף שאדם "מן היישוב" היה יכול לצפות את תוצאות המעשה. כלומר, נשאלת השאלה האם באופן אובייקטיבי על האדם שביצע את המעשה שהוביל למוות, היה לצפות את תוצאת המוות.

דוגמא לחוק

אדם שבעת הנהיגה ביצע פעולה מסוכנת כמו להסיר משקפיים בעת נהיגה או אפילו לנהוג על השוליים. גם אם לא צפה את התוצאה ההרסנית או ידע שפעולותיו עשויות להוביל אליה, אין הדבר אומר כי יזוכה בדין, כיוון שאדם רגיל מן השורה היה ככל הנראה מבין כי מדובר בפעולות מסוכנות או שמדובר בפעולות שהנסיבות הסובבות אותן יכולות להוביל למוות. 

חשוב להדגיש את השוני בין רשלנות לבין מקרים של גרימת מוות בפזיזות. החוק מגדיר פזיזות כאדישות או קלות דעת כלפי התוצאה. בשונה ממקרה הרשלנות, אדם המבצע עבירה ומודע לפוטנציאל המסוכן שלה, ומביע קלות דעת או אדישות כלפי התוצאה האפשרית, הוא אדם בעל יסוד נפשי של קלות דעת, הנחשב חמור יותר ממקרים של רשלנות, ובהתאם גורר ענישה חמורה יותר ואישום בעבירה של המתה בקלות דעת.

עצם המודעות לפעולה המסוכנת יכול להפוך את כתב האישום מאישום בגרימת מוות ברשלנות לאישום על המתה בקלות דעת, כמו במקרים בהם נהג לא עצר באור אדום, נהג במהירות מופרזת, חצה קו הפרדה רצוף, נהג ללא רישיון או תחת השפעה של סם או משקה משכר. מקרים אלו יכולים להעיד על כך שהנהג נטל סיכון ממשי תוך מודעות לפוטנציאל ההרסני.

גרימת מוות ברשלנות באמצעות שימוש ברכב

סעיף 64 לפקודת התחבורה מחדד את היקף המאסר שיש להטיל על נהג שהורשע בגרימת מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב: 

 "העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין".

כאמור, טווח הענישה שניתן להטיל על גרימת מוות ברשלנות נע בין שישה חודשים לשלוש שנים. לבית המשפט יש סמכות להכריע על אורך המאסר בתוך טווח ענישה זה, ואפילו לפסוק עונש מינימלי, בהתאם לחומרת הרשלנות וחומרת האירוע. עם זאת, ככל שהרשלנות תהיה גדולה יותר, כך גם יגבר הסיכוי שיינתן העונש המקסימלי. 

בגלל שכתב אישום על רשלנות נעוץ ביסוד הנפשי של הנהג, הוכחת הרשלנות וחוסר המודעות של הנהג לתוצאה האפשרית עשויה להיות חמקמקה ומסובכת, ולכן רצוי להיעזר בסיוע משפטי מעו"ד מומחה ומיומן. במקרים מסוימים ניתן יהיה להמיר את עונש המאסר בחודשי שירות, ואפילו  לקצר את זמן שלילת הרישיון ולהפחית את גובה הפיצויים שיש לשלם.

 אם מצאתם את עצמכם מעורבים באסון שכזה – מומלץ להסתייע בעורך דין תעבורה מוקדם ככל האפשר, עוד בטרם תמסרו  את גרסתכם במשטרה. ייצוג מקצועי שומר על האינטרס של הנהג מול רשויות האכיפה. עורכת דין יערית אוליאל תלווה אותך ואת בני משפחתך עד להשגת התוצאה המיטבית ביותר עבורך.