כמה אלכוהול מותר לשתות לפני נהיגה

צריכת אלכוהול ידועה כמשבשת את שיקול דעתו של אדם, ולכן שתייה מרובה בסמוך למועד הנהיגה עשויה להיות מסוכנת מאוד. עם זאת, לא כל כמות אלכוהול בדמו של נהג תוביל לכתב אישום ולעונש. על כן, מומלץ להכיר מה אומר החוק, על מנת להימנע מענישה חמורה וממצבים מסכני חיים.

למה אסור לשתות ולנהוג?

ידוע לכל כי אסור לשתות ולנהוג, מסיבות מובנות – שתיית אלכוהול עשויה לטשטש את כשירותו של הנהג לשלוט במכונית ופוגעת ביכולתו לפעול בשיקול דעת. פעולה כמו נהיגה מצריכה ריכוז מלא, ערנות ודריכות לכל מאורע שעשוי להתרחש, וכידוע, אלכוהול עשוי בהחלט לפגוע ביכולות אלה. עם זאת, הדין הישראלי מכיר בשתיית אלכוהול כפעולה יומיומית, תרבותית וחברתית – ולכן, לא כל כמות אלכוהול שקיימת בדמו של נהג תוביל לאישומו בנהיגה בשכרות, אלא רק כמות מסוימת המוגדרת בחוק ותחת נסיבות מסוימות.

כמות האלכוהול המותרת בנהיגה

במקרה שנפנה את השאלה הזאת לציבור הרחב, אנו ניטה לשמוע תשובות שונות ומגוונות ומדוע? רבים נוטים להניח כי כמות האלכוהל המותרת בנהיגה תלויה בנו, זאת אומרת, אם צרכנו אלכוהול ואנו חשים בטוב ואין כל חשש לנהיגה בטוחה, משמע שאנחנו ברף התקין. כמובן שאין הדבר נכון, מכיוון שכמות האלכוהול המותרת בנהיגה קבוע בחוק ובפסיקה, עליה נדון בהמשך המאמר.

מי נחשב "שיכור"?

סעיף 64ב לפקודת התעבורה מסדיר את ההגדרה של אדם שיכור:

"שיכור" – אחד מאלה:

(1)   מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2)   מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;־

(3)   מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:.

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם".

כלומר, אדם שיכור הוא אדם ששותה אלכוהול בזמן הנהיגה או בעת לימוד נהיגה או ליווי נהג חדש, או אדם שבגופו יש יותר מ- 50 מיליגרם אלכוהול ה- 100 מיליליטר דם, או 240 מיקרוגרם בליטר אוויר המתגלים בבדיקת נשיפה.

ענישה מחמירה על נהיגה בשכרות

אמנם הדין הישראלי מאפשר כמות קטנה של אלכוהול בגופו של אדם בעת נהיגה, אך ישנם נהגים שחל עליהם איסור מחמיר, עקב העובדה שהם לוקים בחוסר ניסיון מספק בכביש, או בשל היותם בעלי תפקיד ואחריות על אדם אחר בעת הנהיגה –

"(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:

(א)   נהג חדש;

(ב)   נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

(ג)    נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;

(ד)    נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי".

מכאן משתמע, כי נהג חדש כהגדרתו בחוק, נהג מתחת לגיל 24, נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם עולה על 3,500 ק"ג ונהג בעת נהיגה ברכב ציבורי, כמו מונית או אוטובוס, אינם רשאים כי ריכוז האלכוהול בגופם יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מיליליטר דם, או 50 מיקרוגרם בליטר אוויר המתגלים בבדיקת נשיפה. כמויות אלו הן כמויות כה זעירות, שמבטיחות כי אפילו שתייה מזערית של אלכוהול תיחשב כנהיגה בשכרות עבור נהגים אלה. לקריאה מעמיקה בנושא נהיגה בשכרות, ניתן להיכנס למדריך המלא שלנו.

כיצד ניתן לגלות נהיגה בשכרות?

ישנן כמה בדיקות אפשריות שבאמצעותן שוטר יכול לגלות האם נהג מצוי תחת השפעה אסורה של אלכוהול בעת נהיגה. בדיקות אלו כפופות לנהלים קפדניים, וכאשר הן אינן מתבצעות לפיהם, הן עשויות להיפסל כראיות קבילות. חלקן מוסדרות בחוק וחלקן נמצאות בשימוש יומיומי של משטרת ישראל אך אינן מוכרות לצורך הרשעה בעבירת הנהיגה בשכרות.

בדיקת נשיפון

בדיקה שאינה מעוגנת בחוק ואין כל חובה לבצעה. את הבדיקה ניתן לערוך בשולי הכביש, והיא מתבצעת כחלק ממערך הרתעה ופיקוח יומיומי ושגרתי. הבדיקה מגלה אם ישנו אלכוהול בדמו של הנהג, ועשויה לסייע לשוטר להחליט על הצורך לערוך בדיקת ינשוף. לבדיקת נשיפון מותר לסרב.

בדיקת ינשוף

בדיקת ינשוף היא אמצעי אכיפת נוח היות ושוטר יכול לערוך אותה בשטח. הבדיקה מספקת אינדיקציה יחסית מדויקת בנוגע לכמות האלכוהול המצויה בדמו של הנהג (אם אכן בוצעה ע"פ הנהלים). סירוב לבדיקה זו עולה לכדי הודאה באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות. שוטר מחויב להמתין חמש עשרה דקות מרגע עצירת הרכב ועד לעריכתה ולוודא את תקינותה ועמידתה בנהלים – אי עמידתו בחובות אלו עשויות לפסול את קבילות הבדיקה.

בדיקת דם

בדיקת דם מעניקה את התוצאות המדויקות ביותר בנוגע להימצאות אלכוהול בדם הנהג, אך היא מותרת לעריכה רק בידי רופא, ורק במקרים שיש חשד לשכרות הנהג או במקרה שהיה מעורב בתאונת דרכים. גם סירוב לבדיקה זו עולה לכדי הודאה באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות.

בדיקת מאפיינים חיצוניים

גם בדיקת מאפיינים חיצוניים, שבודקת את יכולתו של הנהג לבצע פעולות גופניות שמצריכות ריכוז ופיכחות, הינה בדיקה שגרתית שניתן לערוך בשולי הדרך. בדומה לבדיקת הנשיפון, נהג רשאי לסרב לה.

אז כמה אלכוהול מותר לשתות לפני נהיגה?

חשוב לזכור כי שתיית אלכוהול משפיעה על כל אדם באופן שונה, בהתאם למשקלו, חילוף החומרים בגופו וסבילותו לאלכוהול. לכן, ההמלצה הטובה ביותר היא לא לשתות סמוך למועד הנהיגה.

כמה יין מותר לשתות ולנהוג?

נהגים רבים נוטים להניח כי צריכת יין איננה מהווה סכנה בנהיגה לאור אחוז האלכוהול הנמוך ועל כן אינם חוששים מביצוע עבירת נהיגה בשכרות. חשוב להבין כי גם צריכת יין טרם הנהיגה עשויה להעמיד אתכם במצב בו הינכם נחשבים כשיכורים בפני החוק.

העונש על נהיגה בשכרות

פקודת התעבורה קובעת כי דינו של אדם שהואשם בנהיגה בשכרות, הוא קנס חמור או מאסר של עד שנתיים. כמו כן, עבירת הנהיגה בשכרות מחייבת פסילת רישיון מינימלית של שנתיים.  אם נהג הורשע בעבר בנהיגה בשכרות, עבירת נהיגה בשכרות תחייב פסילת רישיון מינימלית של ארבע שנים.

לעונשים מסוג זה עשויות להיות השלכות הרות גורל על חייכם, ולכן, אם אתם ניצבים בפני אישום על נהיגה בשכרות, עליכם לפנות לעורך דין תעבורה בהקדם על מנת לקבל ליווי משפטי ולגלות מהם אפיקי הפעולה המשפטיים העומדים בפניכם.

עורכת הדין יערית אוליאל מזמינה אתכם ליצור קשר עם משרדה על מנת לקבל ייעוץ והכוונה בנוגע לאפשרויות העומדות בפניכם. הסתייעות בעורכת דין המתמחה בדיני תעבורה עשויה לשפר משמעותית את סיכוייכם לסיים את התיק עם נזק מזערי וללא השלכות משמעותיות.