בית משפט קהילתי הינו מודל עדכני וחדשני שמטרתו להעניק כלים רבים ומגוונים להתמודדות מערכתית עם הפשיעה בעולם ובישראל בפרט. בית המשפט החל לפעול בישראל בשנת 2014 במסגרת פיילוט במספר מחוזות בארץ, מצפון ועד דרום.
מהו אופי ההליך? באילו מקרים? וכיצד בית המשפט הקהילתי פועל בעבירות תעבורה, כל אלו עוד בהמשך המאמר.
אופי ההליך בבית משפט קהילתי
ההנחה העומדת בסיס הקמתם של בתי המשפט הקהילתיים היא שבכדי למנוע ביצוע עבירות חוזרות ונשנות ע"י העבריין, יש לטפל בבעיות העומדות ברקע לביצוע העבירות. טיפול בבעיות אלו יסייע למנוע עבריינות חוזרת ובכך ימזער את תופעת "הדלת המסתובבת", שבמסגרתה אותם עבריינים חוזרים למעוד אחרי שחרורם מן המאסר. באופן כללי, בית המשפט הקהילתי כולל מעורבות בתחום הבריאות, הרווחה ואף מביא למיצוי הזכויות של העבריין. מודל זה קיים במערכת המשפט האמריקאית שנים רבות ואומץ כפיילוט בישראל בשנת 2014.
היכן קיימים בתי משפט קהילתיים בישראל
בתי המשפט הקהילתיים בישראל ממוקמים ברחבי הארץ במספר מחוזות שונים
| מחוז צפון | בית המשפט השלום בנצרת |
| מחוז חיפה | בית משפט השלום בחיפה |
| מחוז מרכז | בית משפט השלום ברמלה |
| מחוז תל אביב | בית משפט השלום בתל אביב יפו |
| מחוז ירושלים | בית משפט השלום בירושלים |
| מחוז דרום | בית משפט השלום בבאר שבע |
צוות בית המשפט הקהילתי
צוות ביהמ"ש הקהילתי מונה:
- שופט
- תובע משטרתי
- פרקליט
- מספר סניגורים קבועים
- 24 קציני מבחן קהילתיים
- עובדת סוציאלית קהילתית הממונה מטעם הרווחה המקומית
- רכזת
צוות בית המשפט הקהילתי הינו קבוע וזאת בכדי ליצור אמון גבוה וקשר עבודה טוב עם מי שמורגל במשך שנים להתעמת באולמות המשפט. מטרת הצוות היא לאתר את מקור הבעיה אשר מובילה לפשיעה במטרה לנסות ולפתור אותה. למשל, נקביל את הדוגמא לתחום התעבורה: נהג שקיבל שלילה, ממשיך לעלות על ההגה בידיעה שהוא נוסע בהיותו פסול אך זה מקור הפרנסה שלו (נהג מונית / מוביל משלוחים וכ"ו). נהג זה יהיה עבריין רצידיוויסט מכיוון שהוא זקוק לפרנסה. מטרת הצוות הקהילתי היא לאתר הבעיה, כמו למשל במקרה זה – מצוקה כלכלית, ובכך לנסות ולפעול בכדי למצוא לכך פתרון.
תפקידו של השופט הקהילתי
השופט הקהילתי בעל סמכויות של שופט בביהמ"ש השלום לכל דבר ועניין. כחלק מתפקידו הוא אמון על ניהולו של ההליך המשפטי וגזירת הדין לבסוף. במסגרת ההליך על השופט לשמור על זכויותיהם של הנאשמים ולבצע איזון בשיקולי הענישה בהתאם. בנוסף, במסגרת כהונתו כשופט בבית המשפט הקהילתי עליו להשתמש בסמכויות הניתנות לו, בשיקול דעת ובכל הכלים העומדים לרשותו, כאשר המטרה העיקרית היא הגשמת מטרת השיקום.
במסגרת הדיון השופט משקיע זמן ומאמצים רבים בדיאלוג עם הנאשם, באמצעות כלים מעולם המשפט הפלילי לרבות: הכלה, הקשבה, אמפתיה, הכרה בכאבו של הנאשם ועוד. לדיאלוג זה יש חשיבות מרבית לאור העובדה שנוצר קשר בין השופט לנאשם ובכך מתקיים בסיס חזק למחויבות מצידו של הנאשם לשיתוף פעולה עם ההליך השיקומי.
בבית המשפט הקהילתי עומדים על תכיפות הדיונים, מכיוון שזה מאפשר לעקוב בצורה רציפה אחר ההתקדמות של הנאשם בהליך השיקומי ואף להכיר באופן מעמיק את חייו ונסיבותיו לפשיעה. לאור האמור, קיימת אפשרות לשופט להגיב לכל שינוי המתרחש בחיי הפרט באופן מיידי ללא צורך בהמתנה.
כיצד מנותב תיק התעבורה לבית משפט קהילתי?
לאחר הגשת כתב אישום נגד הנהג הנאשם ע"י התביעה, כל אחד מן הצדדים רשאי לבקש להעביר את התיק לטיפולו של בית המשפט הקהילתי. לאחר הגשת הבקשה, יופנה הנאשם לקצין מבחן מטעם שירותי הרווחה, הממונה על הכנת תסקיר. בתסקיר יצוין האם הנאשם יכול ואף מתאים להשתלב בתוכנית השיקומית בבית המשפט הקהילתי.
בית המשפט הקהילתי בוחר את התיקים בקפידה, תוך בחינת הבעיות החברתיות העומדות בסיס העבירה. בדרך כלל בית המשפט הקהילתי יטה לקבל תיקים בנושא התעבורה בעניין נהגים רצידיוויסטים אשר עשויים להישלח לכלא לזמן קצר. בעת בחינת התיק בית המשפט ייבחן את חומרת העבירה שהתרחשה ובמקרה שבו עשוי הנהג להיגזר בעונש מאסר מועט, יהיה ניתן לנתב את התיק לביהמ"ש הקהילתי.
מהן הדרישות העומדות לנהג הנאשם בהגיעו לבית המשפט הקהילתי?
טרם כניסתו של הנהג הנאשם להליך השיקומי בבית המשפט הקהילתי, עליו להבין כי נדרש ממנו לעמוד במספר דרישות:
- הירתמותם של משפחתו
- הירתמות בתעסוקה
- הירתמות בלימודים
- התייצבות לדיוני מעקב
- יכולת התמודדות עם הליך שיקומי אינטנסיבי
- מוטיבציה רבה ואמון בשיקום
לאחר בחינת כל הדרישות, ממולא תסקיר המועבר לבית המשפט בעניין ההמלצה לגבי נהג זה. גם לאחר ההמלצה בתסקיר, הסניגוריה צריכה להסכים לניתוב התיק לביהמ"ש הקהילתי. טרם קבלת ההחלטה לגבי העברת התיק, חלה החובה על הפרקליטות לשקול בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי.
מהו האינטרס הציבורי במקרה בו בוצעה עבירת תנועה?
על מנת להבהיר את האינטרס הציבורי בצורה הטובה ביותר, ננסה להמשיך זאת באמצעות דוגמא: מקרה בו נהג עלה על ההגה שיכור ולאור כך התרחשה תאונת דרכים בעלת נפגעים, יהיה אינטרס ציבורי הגבוה להרשעת העבריין במאסר בפועל.
עלינו לזכור כי הפניית התיק הנוכחי לבית המשפט קהילתי, המשמעות "הגסה" היא מניעת שליחת העבריין למאסר בפועל בגין עבירת התנועה החמורה שביצע. לאור האמור, הפרקליטות לעיתים תתנגד להעברת תיק לבית המשפט הקהילתי לאור קיומו הגדול של האינטרס הציבורי. בנוסף, ניתן לראות כי הפרקליטות תשקול העברת תיק גם במקרים בהם ישנם נהגים רצידיוויסטים שלא פגעו כלל במשתמשי הדרך. נהגים אלו מהווים סכנה לביטחונם של הציבור, גם אם פיזית לא פגעו באדם. בסופו של יום, כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הייחודיות.
ניתן לקרוא עוד פה על עבירות תנועה חמורות
שלבי השיקום בבית המשפט הקהילתי
הליך השיקום כולל תוכנית בעלת חמישה שלבים:
- היכרות עם המטופל ובניית תוכנית טיפולית מתאימה
- השתלבות והתייצבות
- הערכה בעניין קידום המטופל בתוכנית השיקום
- שימור השינוי
- פרידה
בכדי להתקדם בין השלבים, על הנאשם להגיש בקשה מפורטת לבית המשפט ולנמק שם את התקדמותו בהליך. לאחר שקילת הבקשה, השופט יבחר אם לאשר או לא לאשר את ההתקדמות לשלב הבא. חשוב לדעת כי קיימת הסכמה בין הצדדים לכך שלא יוטל עונש מאסר כל עוד הנאשם עומד בהצלחה בתוכנית השיקום. במקרה בו הנאשם לא יעמוד בתוכנית השיקום, בסמכותו של בית המשפט לגזור על הנאשם את דינו.
כיצד בא לידי ביטוי תפקידם של הצוות הקהילתי?
צוות קהילתי המלווה את התהליך עובד יחדיו בשיתוף פעולה הן בישיבות בבית המשפט והן מחוצה לו. במסגרת ההכשרות השתתפו כל חברי הצוות לרבות: הנאשמים ובני משפחתם, השופטים וכ"ו. במסגרת ההכשרות השונות נערכו אירועים וחגים משותפים, אשר כללו בישול ארוחות משותפות בעזרת כלל המשתתפים.
מטרת הקמת בתי משפט קהילתיים
המטרה העיקרית של הקמת בית המשפט הקהילתי היא מניעת רצדיביזם. נהגים המבצעים עבירות תנועה חוזרות ונשנות עשויים למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח בהתאם לחומרתם של העבירות. לאור העובדה כי כליאה עשויה להיות בעלת השפעה שלילית, הוקם בית המשפט קהילתי במטרה למזער את הנזקים באמצעות הליך שיקומי לנהג הנאשם.
התפיסה המרכזית של בתי המשפט הקהילתיים היא הענקת טיפול משקם לעבריינים אלו ושילובם בחברה מחדש במטרה למזער את תופעת "הדלת המסתובבת".
בתי המשפט הקהילתיים במדינת ישראל נמצאים תחת סמכותם של בתי המשפט השלום (המקבילים לבתי המשפט לתעבורה), בהם מתנהל כל ההליך הקהילתי כהליך פלילי לכל דבר ועניין.
העונשים הניתנים שמים דגש על חינוך, למשל: פעילות בהתנדבות למען הקהילה, במטרה לחזק את אחריותם לנזקים שגרמו לקהילה.
