הדין הישראלי יוצר הפרדה בין עבירות המתה שונות על מנת ליצור מדרג היררכי בין חומרתן, כאשר גרימת מוות ברשלנות היא העבירה שחומרתה היא הפחותה ביותר מבין עבירות ההמתה השונות, ובהתאם היא גוררת עונש מאסר קצר יותר. ההבחנה בין עבירות ההמתה נעשית על בסיס הנסיבות השונות שבהן בוצעה העבירה, כוונתו של הממית בעת ההריגה, מידת התכנון וגישתו להמתה. בעת האחרונה בוצעה רפורמה בדיני ההמתה שהגדירה מחדש את עבירות ההמתה ויצרה הבחנות בין המקרים השונים. כל הפרטים במאמר.
הרפורמה בדיני ההמתה
ב- 2019, בוצעה רפורמה נרחבת בדיני ההמתה בחוק העונשין הישראלי בתיקון 137. לפני הרפורמה, עבירות ההמתה חולקו לשלוש קטגוריות – רצח (כשהכוונה היא להמתה שנעשתה מתוך כוונה תחילה), הריגה (כשהכוונה היא לפזיזות ולמקרים בהם ההמתה נעשתה בספונטניות ולא מתוך כוונה תחילה) וגרימת מוות ברשלנות.
חלוקה זו יצרה קשיים רבים והקשתה על השופטים להעניק גזר דין ראוי. הדין היה כללי מאוד, ויצר מצב אבסורדי שבו חומרת הענישה תיעשה לפי מידת התכנון של הפשע (ספונטני או מתוכנן) על אף שהתוצאה זהה בשני המקרים. בהתאם לכך, הדין הישראלי שונה, ועבירת ההריגה הוגדרה מחדש. כעת, לא ניתן לקבל כתב אישום על הריגה, אלא על רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה באחריות מופחתת, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות.
גרימת מוות ברשלנות
סעיף 21 ו- 304 לחוק העונשין מגדירים מהי רשלנות לפי הדין הפלילי, ומה דינה בעבירות המתה:
304" . הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים".
"21. (א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
(1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור".
כפי שניתן לראות, עבירת ההמתה ברשלנות כמו במצב של תאונות דרכים דורשת מספר יסודות על מנת להוכיח כי ההמתה נעשתה מתוך רשלנות ולא מתוך כוונה או פזיזות. החוק דורש כי עובר העבירה יהיה חסר מודעות להתנהגות, לנסיבות או לאפשרות גרימת התוצאה שהובילו להמתה, וכי אדם "מן היישוב" היה יכול להיות מודע להתרחשות האפשרית. דוגמא לרשלנות – נהיגה לא זהירה.
דרישה נוספת היא הדרישה לכך שעובר העבירה נטל סיכון שהוא בלתי סביר בהתחשב בנסיבות ולכן מצביע על יסוד של רשלנות בפעולותיו. לדוגמא – אדם שלקח את חניכיו לטיול בטבע על אף שידע שייתכן ומצפה להם מזג אוויר סוער.
עבירת הרצח
כאמור, עבירות ההמתה חולקו לעבירת הרשלנות, ההמתה ועבירות הרצח השונות, כדלקמן:
רצח בנסיבות מחמירות
301"א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד.."
רצח בנסיבות מחמירות הוא הרצח החמור ביותר, אשר המאסר עליו הוא מאסר עולם חובה. הקריטריונים לאשמה בעבירה זו כוללים דרישה לכוונה מוקדמת או ליחס אדיש כלפי מותו של האדם. כלומר, נטילת סיכון לא סביר תוך הפגנת אדישות כלפי תוצאת ההמתה האפשרית. 301א(א) מפרט אחת-עשרה נסיבות שונות שבהן אדם יואשם ברצח בנסיבות מחמירות, לרבות מעשה טרור, מעשה שנעשה מתוך מניע גזעני או עוין כלפי הציבור, מעשה שנעשה באכזריות מיוחדת, המתה של קטין מתחת לגיל 14, ועוד.
עם זאת, סעיף 301א(ב) מעניק לבית המשפט שיקול דעת בכך שהוא פוסק כי בהינתן נסיבות מיוחדת, בית המשפט רשאי להאשים ברצח בלבד לפי סעיף 300, ולא להרשיע בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א.
רצח
"300. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם".
בדומה לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, גם כאן נדרש יסוד של גרימת מוות בכוונה או באדישות, אך ללא רשימה מפורטת המגדירה את הנסיבות הנדרשות להתקיימות העבירה.
המתה באחריות מופחתת
"301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים..";
המתה באחריות מופחתת חלה במקרים של המתה בכוונה או באדישות, כאשר מתקיימים רכיבים נוספים בעבירה שמקלים על חומרתה ועל הענישה, כמו במקרה בו קורבן הרצח התעלל בנאשם או בבן משפחתו בצורה חמורה ומתמשכת.
"(ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו.. ;
(ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין";
סעיף (ב) מסייג את עבירת הרצח ועבירת הרצח בנסיבות מחמירות במקרה בו מעשה ההמתה נעשה לאור וכתגובה להתגרות שהקשתה על הנאשם להביע שליטה עצמית. בהתאם לכך, אורך המאסר המקסימלי מתקצר ממאסר עולם לעשרים שנים בלבד.
"(2) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח.."; –
הסייג השני הוא מצב שבו אדם עשה את מעשה ההמתה כתוצאה מהפרעה נפשית חמורה או ליקוי בכושרו השכלי, אך לא במידה שבה אינו יכול להבין את אשר הוא עושה, את הפסול במעשה ולהימנע מעשיית המעשה ובהתאם לכך להיחשב כחסר אחריות פלילית. כמו כן, ישנם סייגים נוספים שעלולים להפחית את חומרת הענישה, בהתאם לשיקול דעתם של השופטים ולנסיבות מיוחדות נוספות כמו הימצאות במצב שכרות, עבודה משותפת עם עבריינים נוספים ועוד.
המתה בקלות דעת
301"ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים".
קלות דעת מוגדרת כ"נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען". כלומר, במקרה זה ההמתה נגרמה כתוצאה מבחירתו של הנאשם לעשות מעשה בלתי סביר תוך מודעות לאפשרות גרימת ההמתה, אך האשמה והעונש פחותים עקב תקוותו של הנאשם שהתוצאות ימנעו.
לסיכום
כפי שניתן לראות, תיקון 137 עשה עבודה יסודית בכך שזיקק את היסודות הבעייתיים בכל עבירת המתה ונתן להם ביטוי בחוק ובאורך המאסר. בהתאם לדיוק בנסיבות וביסודות הרלוונטיים לעבירות ההמתה, על הנאשם בעבירת המתה לעמוד היטב על טיב האירוע על מנת להימנע מאשמה בעבירה חמורה יותר ממה שביצע מלכתחילה.
הוכחת הרשלנות, לדוגמא, מובילה למאסר מקסימלי של שלוש שנים, כאשר במקרים מיוחדים הוא יכול להיות פחות מכך ואף להיות מומר בעבודות שירות. על מנת לשמור על זכויותיכם ועל עתידכם, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרד עו"ד יערית אוליאל. נשמח ליידע אתכם על זכויותיכם ולספק לכם את ההגנה המשפטית האיכותית ביותר, וללוות אתכם בכל שלב ושלב על מנת להבטיח הגנה משפטית וליווי לאורך כל ההליך המשפטי בצורה הטובה ביותר.
